רומא, מאי 2026

עונת התיירות כבר כאן. האביב בשיאו, עומס התיירים ממשיך ומעיק על ערי התרבות באיטליה ופרנסיהן מחפשים דרכים לדלל את הצפיפות סביב אתרים שהפכו למוקדי תיירות הסלפי. פונטנה די טרבי בעבר נגלתה לפתע ביופיה הבהיר ככה באופן אקראי כששוטטנו בסמטאות הצרות, זוהרת בין בתי הרחוב המקיפים אותה מכל עבר. היום הפכו הסמטאות הצרות הללו לנחילי תיירים מיוזעים הזורמים בצפיפות לעבר המזרקה בכל שעות היום. נראה שגם הגדרות המגבילות את הכניסה המותנת בתשלום לא מדללים את העומס.

רומא העיר הנצחית חגגה השבוע יום הולדת 2779. מקושטת בפרחי אביב בלבן ומג׳נטה, חגגה העיר שראתה הרבה עידנים באים וחולפים, וכעת ממתינה בסבלנות שגם סגנון התיירות הוולגרי יחלוף מהעולם.

עד אז אנו נמשיך לספר לכן כאן על מקומות שאינם על מסלול התיירים, מקומות מעט נחבאים המספרים את הסיפורים האנושיים התרבותיים המרכיבים את השכבות של העיר העתיקה הזו.
אתר נחבא שגילינו מסתתר בוילה משפחתית ברובע Sallustiano לא רחוק מויה ונטו, בית-מוזיאון המוקדש לתצוגה של אמנויות דקורטביות, תלבושות, אופנה, סגנון ליברטי, פוטוריזם ,ארט דקו ומודרניזם רומאי. זה מקום המחבר בין המאה התשע עשרה למאה העשרים, ומספר באמצעות אדריכלות המבנה האקלקטית שתיכנן האדריכל Giovanni battista giovanale בשנת 1901 עבור משפחת Boncompagni , על האבולוציה של סגנון הלבוש והטעם של החברה הרומאית והאיטלקית במפנה המאה ותחילת העידן המודרני.

הבית נתרם למדינה בשנת 1972 על ידי הנסיכה Alice Blancflor Boncompagni Ludovisi De Bildt בתו של ברון שבדי שגדלה באיטליה שהיתה רעיתו של הנסיך אנדראה בונקומפני, כדי שישמש מוזיאון לאמנות דקורטיבית ומרכז רב תרבותי פתוח לקהל.

אחרי שיפוץ המבנה בשנת 1995 החלה פעילות המוזיאון במבנה שהביקור בו נותן תחושה של שיטוט אינטימי בבית אצולה, עם קירות מחופי טפטים מנייר מצויירים בעבודת יד, החלונות בעלי תריסי העץ הישנים הנשקפים אל הגן, רצפות העץ המסוגננות, אריחי השיש האלגנטים.
במהלך השנים נתרמו ונרכשו לאוספי המוזיאון חפצים, בגדים, כלים ציורים ופסלים בעלי ערכים היסטוריים ואמנותיים שנועדו לשימוש פרטי וכיום הם חלק ממורשת התרבות המקומית.

כמו למשל המלתחה הפרטית של אושיית התרבות הרומאית Palma Bucarelli אשה אלגנטית שניהלה את הגלריה לאמנות מודרנית ברומא משנות הארבעים ועד שנות השבעים של המאה הקודמת, בשנות הדולצ'ה ויטה שאחרי המלחמה. פלמה נהגה ללבוש יצירת בתפירת עילית שנתפרו בעבודת יד בבתי האופנה המקומיים הקטנים של רומא שהיו מחלוצי האופנה האיטלקית כמו Zecca, Sorelle Botti וSorelle Cecconi. המלתחה שלה מתארת את סגנון עיצוב הלבוש של האליטות החברתיות והאינטלקטואליות בעיר של אחרי המלחמה. התצוגה כוללת פרטים כמו תיקי היד המסוגננים, כסיות, תכשיטים ועוד.

מוצגות גם עבודות רבות של אמנים ומעצבים שהן אבני דרך בהתפתחות האמנות והעיצוב האיטלקי כמו Emilio pucci או galileo Chini (כתבנו עליו כאן) .

מסלול התצוגה מסתיים בסלון רחב, חלל תצוגה נוסף המארח תצוגות מתחלפות ועכשיו מוצגים כובעים מעוצבים לצד צילומים של דוגמנים צעירים אוטיסטים המאורגנים בסוכנות דוגמנים מקצועיים על הרצף.