ניו יורק, אפריל 2026.

ביקור במומה בניו יורק זימן לנו הזדמנות לא צפויה למסע באפריקה. הפעם זה לא היה הספארי המקובל או טיול הרפתקני ביבשת הענקית, כפי שהיה נהוג מימי האימפריאליזם (ועדיין היום). הפעם ראינו את היבשת דרך נקודת המבט של הצלמים המבקשים לתפוס בדיוקן של אנשיה משהו מהזהות הפוליטית של אפריקה. זה אתגר חמקמק, בעיקר בגלל עושר וגיוון התרבויות האפריקאיות, ויחד עם זאת חשוב כדי להראות את הזהות הפוליטית המובחנת של אפריקה. מאז תחילת תהליך הדה-קולוניזציה, ממשיכים דיונים משמעותיים על האופק הפוליטי של מדינות אפריקה שהשתחררו מעול הכיבוש האירופאי. האם יהיו מדינות לאום לפי המודל המערבי, האם יקימו פדרציות אזוריות כדי להגדיל כוחן היחסי בזירה הבינלאומית, או אולי דווקא רעיון הפאן אפריקניות, או איחוד כל אנשי אפריקה בארגון על מדיני, יכול להניע את הפיתוח התרבותי והכלכלי של היבשת?

הדיונים האלה שהחלו בשנות החמישים עדיין לא נעלמו לחלוטין למרות שרוב מדינות אפריקה זוכות ליציבות יחסית (מלחמות אכזריות ממשיכות להרוס את אדמות סודן, אריתראה, אתיופיה ועוד). התערוכה במומה מתעדת את הניסיון להגדיר את הרעיון המדיני של אפריקה דרך צילומים. עולמות ויזואליים עשירים נחשפים בה בבגדים ובטקסטיל  לרוב בצילומים בשחור לבן שמעידים על דוגמאות והדפסים ייחודיים (ירושת הכיבוש ההולנדי). הדמויות המביטות מהצילומים מזמינות את המבקר לחשוב מחדש על דיעות קדומות ולמצוא דימויים חדשים דרכם לראות ולהבין את העולמות העשירים המסתתרים באפריקה. צלמים כמו Jean Depara, Seydou Keita, Malick Sidibe, Sanle Sory, James Barnor, Kwame Brathwaite, Silvia Rossi, Samuel Fosso מציעים מבט חדש ומסקרן על האסתטיקה, הסגנון והתרבות שמאחורי החזון הפוליטי האפריקני. התערוכה מוצגת עד יולי 2026.