פירנצה,  מאי 2026.

בשנים האחרונות פלאצו סטרוצי בפירנצה מקדיש את שני החדרים הקטנים שבכניסה לאמנות חדשה וצעירה, בפרויקט מתמשך שנועד לחבר בין התערוכות הגדולות שמושכות קהל ובין עולם האמנות העכשווית. כעת מוצגת בחללי המוזיאון הגדולים תערוכה של מרק רותקו (כתבנו עליה כאן) אבל השבוע אנחנו ביקרנו בפתיחת התערוכה הקטנה שבאולמות התחתונים, שדווקא הרשימה אותנו מאוד בזכות האמביציה, הדמיון והיכולת הטכנית המרשימה של האמן.

הפסל הצרפתי ז'אן מארי אפריו Jean-Marie Appriou , צרפתי בן ארבעים, הציג את התערוכה canto infinito כמחווה שנוצרה במיוחד לעיר פירנצה. הוא הושפעו מסיפורי המיתולוגיות של מילטון, בלייק וגם דאנטה, ומהאופן שבו תורגמו לאמנות עכשווית (גם על ידי להקת ה doors ), ויצר שלושה פסלים גדולים ומרשימים, שמתעדים בדיוק ובעושר ויזואלי מפגש בין עולם הטבע למיתולוגית. באחד, מוצג שער גדול שדומה לבטיסטרו שבעיר פירנצה, ובו מגולפים צמחים וחיות, ועליו סירה עם ייצורים משונים. בחלל אחר מוצג פסל של מלאך שנלחם בדרקון, ולמעשה הוא גם תנור חימום כמחווה לתנורים איטלקים עתיקים. השלישי הוא מין נחש מתכת תלוי משלשלת מחוברת לתקרה.

הקומדיה האלוהית של דאנטה מככבת פה כעולם כאוטי ומבלבל שמספק חומר יצירה לאמן. היצירות הגדולות, הבטוחות בעצמן, נראו מנוגדות כמעט לדמותו הביישנית של האמן שהסביר לעיתונאים על חשיבותה של פירנצה כעיר אמנות ליצירה שלו. אך היצירה שלו מצליחה לחדש, בחומרי המתכת המפוסלים, בתחושת בתנועה שהם משדרים למרות הסטטיות והכובד שלהם. בחדרים הקטנים של המוזיאון העבודות של אפריו ממשיכות לנוע ולעורר מחשבות על האדם והסיפורים שהוא מספר על הטבע והחיים.