פירנצה, מאי 2026
בלב המרכז ההיסטורי של פירנצה, לא רחוק מהדאומו ברובע סן לורנצו, מאחורי קיר עירוני משופץ מסתתר מרחב המכיל חצרות ומבנים המשתרע על שטח של 1700 מ"ר. הגודל של המתחם מפתיע כי הוא נראה כקומפלקס היסטורי עזוב. בשנת 1300 נוסד כאן מנזר נזירות בנדיקטיניות sant’orsola, שהתגלגל בהמשך למנזר פרנצ׳סקני. האגדה מספרת (וגם חפירות ארכאולוגיות) שבמקום חבוי קיברה של mona lisa gherardini האשה שהיתה השראה לציור הידוע של לאונרדו ׳לה ג׳קונדה׳. היא נקברה כאן בשנת 1542 בכנסיית המנזר היכן שבתה marietta שימשה כנזירה. בשנת 1810 נפולאון ביטל את השימוש של המקום למטרות דת והמנזר לשעבר הפך בהמשך למפעל ליצור סיגרים. כך התגלגל המקום והפך בשנת 1940 למפעל טבק, ואלו אחרי מלחמת העולם השניה למרכז מחסה לפליטי מלחמה.

בשנות השמונים של המאה הקודמת נרכש המקום על ידי המשטרה הכלכלית של המדינה Guardia Finanza שביקשה להפוך אותו לבסיס הכוחות שלה.
במקום החלו פעולות שיפוץ אגרסיביות, שניכרות בו עד היום: יציקות בטון, קורות ברזל, מדרגות, ללא שימור או התחשבות בהיסטוריה תרבותית אמנותית של המרחב. בשלב מסוים המשטרה שינתה את דעתה, העבודות הופסקו והמקום נעזב מחדש.
כך חלפו עוד שנים של ביורוקרטיה ופוליטיקה עד שבשנת 2004 המרחב העזוב עבר לניהול של הפרובינציה של פירנצה. בשנת 2020 זכתה הקבוצה הצרפתית Artea בחוזה חכירה המאפשר לה לנהל את המקום במהלך חמישים השנים הבאות.
הקבוצה תקים פה מוזיאון שמטרתו ליצור גשר המחבר בין העבר ההיסטורי של המרחב להווה. בנוסף יוקמו מרכז תרבות רב תחומי שיערב אמנות, קראפט, קולנוע, קולינריה, ורזידנסי. יהיו שם גלריות, חצרות פתוחות לציבור, מרחבים מוזאליים, ומסעדה במודל חדשני להתחדשות עירונית.
הצילומים שאנו משתפת הן מהתערוכה האחרונה שראינו כאן, תערוכת פרידה לפני שהמקום נסגר לשיפוצים שאמורים להסתיים ב-2028. תערוכה קבוצתית שבה האמנים התייחסו לפואטיקה של המרחב העזוב, לארכיטקטורה, לארכאולוגיה, לסימבוליות של הדמויות האנושיות סנט אורסולה וסנט פרנצ׳סקו, להיסטוריה ולגלגולי החיים של המקום, לאנרגיה שלו, ולזכרון. אנחנו סקרניות לראות את הגלגול הבא של סנטה אורסולה.