חירות, מסע מהורהר


איטליה, אפריל 2024.
בשבוע הקרוב אנו מציינים את חג החירות. הפעם החג ניטען במשמעות עמוקה ואולי גם מטרידה ביותר. אנו מציינות את החג אבל לא חוגגות מפני שזה אולי החג הראשון שבו אזרחים ישראלים מצויים בשבי טרוריסטים, חירותם נשללה לחלוטין וחייהם בסכנה, בעוד נבחרי שלטון שאמורים לעשות הכל כדי לשחרר אותם מתנהלים בצורה מופקרת כבר חצי שנה.

חירות היא זכות בסיסית ואנושית, מעמודי התווך של המדינה הדמוקרטית. לתדהמתנו אנו עדות לתהליכי התמוססות חשיבות החירות האישית וזכות הבעת הדעה, החירות להפגין ואף חרויות הקשורות בזכויות אזרח וזכויות אדם ללא הבדלי דת וכו.

עדיין החג הזה חשוב מפני שאם לא נתייחס אליו רק כפולקלור ונתמקד בקריאה מרפרפת בהגדה כדי להגיע לארוחה, נרויח מעט מהמחשבה: האם אנו חיים בזמן שבו החירות באמת קיימת? האם היא באמת עמוד תווך של החיים המודרנים?
חירות היא זכות גדולה ואכן אנו חיים בסוג של חירות, אבל החירות היא בעצם קודם כל פנימית: מחשבה חופשית משוחררת מאיום החברה, מאפשרת ליחיד לחיות את חייו באופן חופשי מלחצים וחרדות שמתחילות בקהילה ובהמשך במדינה.


אם נקדיש מעט מחשבה נגלה שאנו כמו כולם מחזיקות מכשיר תקשורת כמו הטלפון הנייד ששינה מאד את משמעות החירות. כולנו מכורים/עבדים, זו עבדות שלכאורה נעשית מרצון אבל האם ניתן לחיות בחברה המודרנית ללא מספר טלפון נייד? בלי להביט במסך מדי כמה דקות?
הטלפון הנייד מסמל לכאורה חירות, ומאפשר להתעדכן בזמן אמת בחדשות, למצוא את הדרך בקלילות בלי להתעייף מקריאת מפה, לשמור קשרים חברתיים בלי לצאת מהבית. אבל התלות האנושית במכשיר והמניפולציות המסחריות והפוליטיות שאנו חשופים אליהם באמצעותו כבר ברורות לנו.

אחד מבטויי החירות האישית והקולקטיבית היא החירות להגן על טבע ועל כדור הארץ. זו חירות שאחד מביטוייה הוא הסרוב להיות חלק ממעגל הצריכה האין סופי ובעיקר מתאגידים הידועים כמזהמים וכהרסניים לאדמה כמו למשל זארה ואיצ׳ אנד אם, חברות אופנה מהירה שנחקרות לאחרונה על חלקן בהפצת ׳כותנה מלוכלכת’ ושותפות לביאור יערות בברזיל באופן לא חוקי ואלים למטרת גידול כותנה. חג החירות השנה מתקיים ביום הבינלאומי למען כדור הארץ. והסמליות הזו מזמינה מחשבה.
השאיפה לחירות היא לא מיוחדת לעם שלנו היא רלוונטית היום כמו פעם ומשותפת לכלל האנושות. מהנשים באיראן שדורשות חירות לחיות לפי רצונן, עד הילדים של עזה שחירותם נשללה מהם. גם האוקראינים או אזרחי הונגריה, עמים רבים נדרסים תחת מכבש האינטרסים הפוליטיים. החירות היא עדיין הבסיס לשיתוף פעולה עולמי, היא מחשבה אוטופית אך אולי הכרחית בעידן שלנו.

אם הגעת עד פה, נשמח לשיתופים עם חברים!

תגובה אחת ל-“חירות, מסע מהורהר

  1. אילנה יקרה, בקשה הסירי אותי מרשימת התפוצה. אלה שעות קשות לעם ישראל. אנחנו חייבים לשנות את אופן הדיבור וההתנסחויות שלנו מלפני 7.10 הפקרות היא לא ביטוי ראוי בימים אלה! חג חירות שמח

    אהבתי

כתיבת תגובה