מסע אל שושלת המשי – Rubelli

ביקור בארכיון ההיסטורי של  חברת רובלי  (Rubelli) בפאלצו קורנר ספינלי בונציה פורש בפנינו את הסיפור עתיק היומין של משפחת רובלי הונציאנית, שהוא גם סיפורה של  תעשיית המשי היוקרתי של ונציה. בתקופה בה תעשיית הטקסטיל במדינות המערב נעלמה כמעט לחלוטין, דווקא חברת רובלי המייצרת בדי משי מפוארים ומרהיבים ביופיים, משגשגת ופורחת. החברה מספקת בדים למעצבי פנים ידועים (למשל, לאוסף הבית של ג'ורג'ו ארמני) אך גם תורמת בדים ייחודיים וידע מתקדם לשימור מוסדות היסטוריים אירופיים, בהם תיאטרון פניצ'ה בונציה ומוזיאון אלברטינה בוינה שעוצבו בעזרת בדי המשי של רובלי הארוגים בטכניקות היסטוריות.

תמונה (7)

המפעל המקור של טראפולין סיפק בדי משי לכל בתי האצולה האירופאים, וזכה בפרסים רבים.

P1200463_1

הכניסה לבית קורנר ספינלי בונציה, השייך למפעל רובלי, ובו גם ארכיון המפעל

ספר מפואר שהוציאה לאחרונה החברה, פרי מחקר היסטורי של מנהלת ארכיון הבית, מתעד את הקשר ההדוק בין התפתחות מותג בדי היוקרה הונציאני לשושלת המשפחתית של בני רובלי, שניהלו, הרחיבו ופיתחו את מפעל הבדים הונציאני שהקים ג'ו טרפולין בשנת 1835. הספר העשיר במסמכים היסטוריים משפחתיים ועסקיים עוקב אחר התפתחות החברה דרך רכישות של מפעלי טקסטיל אחרים, פיתוחים טכנולוגיים וחדירה לשווקים חדשים. הסיפור של רובלי עשוי מאותם המרכיבים של רומנים אפיים מתחילת המאה המתארים שושלות משפחתיות, והזכיר לנו את בית בודנבורק של תומאס מאן. כמו שכתב בהקדמה לספר ראש העיר של ונציה, הבדים של רובלי הם חלק מהתרבות העכשווית של ונציה, ולא רק מההיסטוריה של העיר. הודות למשפחה ולמפעלה המשגשג, עדיין שורדים היום בעלי מלאכה ונציאנים מסורתיים.

P1200461

חדר הארכיון של מפעל רובלי ובו כ 5000 דוגמאות בדים שייצרה החברה, או אספו מעצביה ברחבי העולם

P1200457

מעיל עתיק מאוסף הבגדים של מפעל רובלי

P1200444

בדי קטיפה וז'קרד המזוהים עם מפעל רובלי

תמונה (2)

בד לשמלה למלכת איטליה עם מונוגרמה רקומה של בית משפחת המלוכה סאבויה, אמצע המאה ה-19

תמונה (4)

דגם בד רקום למושבי הרכבת של איטליה, עם המונוגרמה של בית המלכוה סאבויה, כולל אישור משרד התחבורה. שנות ה-30

P1200448

חדר התצוגה בבית רובלי

לורנצו רובלי היה דיפלומט בשירות האימפריה האוסטרו-הונגרית (ששלטה בונציה באותה תקופה) שבמהלך שרותו  הדיפלומטי במזרח התיכון שהה בעיר ג׳דה אשר לחופי ים סוף שם החל להתעניין ולסחור בטקסטיל והחל לייבא שטיחים לונציה. את רעייתו השנייה, אשה מרשימה ממוצא צרפתי, הכיר בעיר אלכסנדריה במצרים, בירת האינטליגנציה הקוסמופוליטית של טרום עידן הלאומנות. בשובו לונציה בשנת 1897 אהבתו לטקסטיל הובילה את לורנצו לרכוש את בית החרושת הונציאני ליצור משי gio batitista trapolina. רובלי המשיך את פעילות החברה שרכש, וכך עשו גם בניו ובני בניו אחריו. עד היום חמישה דורות חיים ומטפחים מותג יוקרה מקומי בעל חשיבות בינלאומית, ועדיין מתעקשים לייצר את הבדים באיטליה (עד לפני עשור בונציה וכעת בקומו).

P1200442

חדר התצוגה משקיף על הקאנאל גרנדה

P1200441

בד מעוצב בהשראת מוטיב ארכיטקטוני מארמון הדוג'ה בונציה

P1200440

סדרת בדים בהשראה ונציאנית

הסגנון העיצובי העשיר של רובלי שואב השראה ממקורות רבים. מעיצובים היסטוריים איטלקים ועד מזרח תיכוניים, מרקמות מתוחכמות מן המזרח הרחוק, ליצירות בעבודת יד מאפריקה. גם שיתופי פעולה עם אמנים איטלקים כמו ג'יו פונטי הניבו אוספי בדים מרהיבים. בעיניינו מצא חן לראות שכל מכלול הרעיונות והמוטיבים נטמעו אל תוך הזהות של המותג, וניתן לראות בכולם את החותם העיצובי הייחודי של בדי רובלי. גדולתם של המעצבים של בית הבדים הזה טמונה דווקא ביכולת להפוך את אוסף הרעיונות לשלהם, וליצור מכל זה בד חדש, ייחודי וחדשני.

תמונה (8)

בדים אפריקאים שימשו השראה למעצבי המפעל

תמונה

רקמה למחוך שמלה, המאה ה-19

תמונה (1)

בדי רקמה עתיקים וחדשים, מתוך ספר על ההיסטוריה של רובלי

תמונה (6)

בדי הריפוד של רובלי בבית הקפה פלוריאן בונציה

כאשר אנו שותות קפה בפלוריאן או מבקרות בבתי אופרה מפורסמים במוסקבה, מילאנו או פאריז, אנו יודעות מי אחראי על שחזור ועיצוב מחדש של הטקסטילים המפארים את תאי הצופים ואת מסך הבמה. היופי בהצלחה של רובלי הוא ביכולת של בעלי המפעל לשמר ולפתח את טכנולוגיות הייצור הייחודיות של בדי המשי הרקומים, למרות התחרות והקשיים הכלכליים. בין שימור העבר לפריצות דרך עיצוביות חדשות, רובלי מוכיחים שעדיין אין תחרות ליכולות טכניות גבוהות, חומרי גלם מעולים ועיצוב מרהיב ביופיו. בעיניינו עולם היצירה של מפעל רובלי הוא מרגש, מלהיב ומעורר השראה.

צילום בבית רובלי בונציה: אילנה אפרתי 2013 ©

3 תגובות ל-“מסע אל שושלת המשי – Rubelli

  1. נפלא שאמנות כזאת עדיין שורדת בסערה התעשיתית של המזרח . כיף להנות כל עוד קיים ויוצר . מישהו יודע היכן המפעל בקומו? האם יש להם אתר ? מקבלים אורחים? האם בית המלאכה למשי באולטרה ארנו של פירנצה עדיין קיים?

    אהבתי

  2. גם בעיני לראות מפעל של אנשים שממשיכים במלאכת היצירה דורות רבים מרגש ומעניין.

    אהבתי

  3. בידי קטלוג יפהפה של תערוכה שהם ערכו בעקבות הפרסקו הנודע של בנוצו גוצולי שנמצא בארמון המדיצ'י-ריקרדי בפירנצה.
    הם שחזרו את האריגים שמהם "תפורים" בגדי שלושת המלכים-האמגושים.
    השנה לא מוזכרת בקטלוג אך למיטב זכרוני זה היה בסוף שנות התשעים…[ אז לימדתי את הקורס :"טקסט וטקסטיל בספרות ובאמנות".

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s