שוויץ, אוקטובר 2026
יצאנו למסע שוטטות ברחבי אירופה. נסענו במסלולים עוקפי ערים גדולות, גילינו טבע פוטוגני, את צבעי השלכת הלוהטים בכתומים זהובים מול שמים תכולים זוהרים. חלפנו במעברי הרים לבנים, קצת אחרי השלג הראשון.
מסע איטי בעקבות תרבות: ארכיטקטורה, טבע, אמנות הרחק מהמוזאונים הידועים.
בסדרת הפוסטים הקרובים נספר כאן על המקומות שגילינו: אמניות, פילנתרופים, אספני אמנות שיסדו מוזאונים פרטיים ומזמינים אותנו לגלות ולהנות מהם.
הדרך מטפסת לאיטה, בכל סיבוב תמונת הנוף מתחרה בקודמת. גבול מסומן בשלט קטן מספר שעברנו מאיטליה לשוויץ. מטפסים בדרכינו לכפר Susch, כפר אלפיני קטן בן 200 תושבים, השוכן בגובה 1438 מטר. בשנת 2019 הקימה כאן עורכת דין, יזמת ואספנית האמנות הפולנייה Zrazyna Kulczuk מוזיאון פרטי לאמנות. המציג אמניות אוונגרדיות, מודרניות ועכשיות.
מבנה המוזיאון כשלעצמו הוא פנינה ארכיטקטונית המצדיקה את הדרך (ניתן להגיע בעונות השלגים גם ברכבת מיעדים שונים בשוויץ) מורכב ממספר מבנים. מנזר עתיק מהמאה ה-12 שניצב על דרך עולי הרגל העתיקה לסנטייגו דל קומפוסטלה ומבנה נוסף של מפעל בירה מהמאה ה-19 מחוברים במעבר תת קרקעי. חלק מהמוזאון נחפר אל תוך הההר הסלעי. כ-9.000 טונות של האדמה וסלעים נחפרו כדי ליצור את החללים במקום, כאשר הארכיטקטים מותירים חלקים טבעיים של קירות סלע חשופים ואף מפלי מים קטנים שמפכים מהקירות, חלונות זכוכית מכניסים אור טבעי למבנה ואף ממסגרים את הנוף שהופך לחלק אינטגרלי ממסלול התצוגה.
המוזאון מציג שתי תערוכות בשנה והוא סגור בין נובמבר לדצמבר. הספקנו לראות את התערוכה שנסגרה השבוע, רטרוספקטיבה ממוסדת ראשונה ל- Mariuccia Secol אמנית איטלקייה שעדיין יוצרת (ילידת 1929) התערוכה ׳Unraveling׳ נפרשת על מרבית חללי המוזיאון המשתרעים על כ-1500 מ״ר מציגה באופן כרונולוגי את התפתחות המחקר האמנותי של האמנית שבחייה הארוכים הגיבה למלחמת העולם, למרד של 1968. היא דמות מקורית בנוף האמניות האיטלקי שעירבבה נושאים פוליטיים, סוציאליים, זהות, פמיניזם. היא יצרה על רקע מעמד האשה הבעייתי בתקופה ההיא באיטליה, באמנות ובחברה. נשים רבות לא עבדו אלא היו עקרות בית, והחוק שמגדיר אונס כפשע מין חוקק רק ב-1996. היא יצרה במגוון טכניקות כשאיננה מפרידה את האמנות מחיי היום יום ומהמרחב הביתי, עם דגש על טקסטיל. חלק מהעבודות מורכב מבגדים אישיים, כמו בגד החתונה שלה.
ב-1978 יחד עם קבוצת האמניות Immagine הן הפגינו נגד אי הרשעת אנסים, והשתתפו בביאנלה של ונציה. כשהמניפסט של הקבוצה היה סרוב, מהדהד את הפעולות האמנותיות שלה שצמחו מפעולות של סרוב, סרוב לסמכות האם, לסמכות בן הזוג, סרוב לקחת חלק בזרם אמנות, גלריה, מוזיאון, ממסד ועוד….
עבודתה מזכירה לנו שיצרתיות יכולה לתפקד כצורה של ריפויי, אמנות יכולה להפוך למרחב שבו חווית היחיד הופכת לאפשרות קולקטיבית.
אהבנו גם את ביסטרו המוזיאון המציע חלל חמים מחופה עץ עם מטבח יצרתי מקומי מושפע מעונות השנה.
