קופנהגן, אוקטובר 2026.

השבוע חזרנו לדנמרק, בתקופה בה האור הסתווי הזוהר מתחיל להתפוגג תחת זרזיפי הגשם הקריר. החלטנו להעביר אחר צהרים אפור במוזיאון העיצוב שמציע תמיד מבט מקורי על אופנה וטקסטיל. הפעם התערוכה התמקדה במעצב אופנה דני שלמד בלונדון, הנריק וויבסקוב. הוא נודע בזכות הסגנון התיאטרלי והמוגזם של יצירתו, שכוללת גם שתי קולקציות מסחריות בשנה וגם מיצבים אמנותיים או תלבושות לאופרה.

אחד הכלים העיקריים שהמעצב משתמש בהם הוא סריגה. הוא יוצר חללים ונפחים מוגזמים באמצעות סריגים מסוגים שונים, שמבטאים מסורות קראפט דניות. אך המבט שלו פונה גם לארצות אחרות כמו אנגליה של תרבות הפאנק או יפן של הנערות הקיטשיות והצבעוניות.

הבגדים מקולקציות עבר הוצגו באופן מעניין בתוך שקיות פלסטיק שקופות נפוחות שנראו פוטוריסטיות ומנותקות מההקשר המסחרי המקורי של הבגדים. צבעוניות עזה, דוגמאות מודגשות וגזרות רחבות מאפיינות את רוב המוצגים, הרחק מהמינימליזם העיצובי שלרוב משתייך למסורת הדנית.

אחרי 25 שנים כמעצב פעיל ויבסקוב זוכה לאהדת הממסד והקהל, ולמקום של כבוד בהיסטוריה של העיצוב הדני.