פירנצה, ספטמבר 2026.
המוזיאונים של אירופה, ולעתים גם כיכרות הערים, מלאים פסלים שבורים. ונוס ללא ראש ויד הפכה לסמל היופי. ראשי מצביאים ופילוסופים שבורי אף הם עדות דוממת לעולם אמנותי עתיק שממשיך להיות נוכח-נפקד בתרבות העכשווית. היום נחנכה בפלאצו סטרוצי בפירנצה תערוכה מחקרית שמנסה לפענח את משמעות השברים. מעבר לחוסר, התערוכה מזמינה את הצופים לגלות את היופי שבפסלים הלא שלמים, ובעיקר להיוודע להקשרים הפוליטיים והתרבותיים שעיצבו את ההיסטוריה שלהם. חלק מהפסלים נולדו שלמים ונשברו, בניגוד לכוונת האמן. אבל פסלים אחרים נולדו שבורים, כמו פסלון של לאונרדו שבכוונה נוצר ללא ידיים, כמו הפסלים היווניים העתיקים שהאמן ראה באוספי האצולה.
אחרי ההצלחה הכבירה של על התערוכה על רותקו (כתבנו עליה כאן)המסע של רותקו לפירנצה הפעם המוזיאון מציג פרויקט מאתגר יותר, שנובע ממחקר אקדמי בשיתוף פעולה עם הגלריה הלאומית לאמנות של וושינגטון. התערוכה מאתגרת כי היא דורשת התעמקות בהקשר ובסיפור שמאחורי כל פריט, שנראה לרוב במבט ראשון כעוד פסל שבור. אך התעמקות משתלמת, שמציגה את הפסלים כחלק אינטגרלי מההיסטוריה האנושית, לעיתים קורבנות של מלחמה, כיבוש או מהפכה, לעיתים ניסוי מכוון באסתטיקה של חוסר שלמות.
היקף התערוכה גלובלי, והפריטים בה נעים מתקופת התרבות הקלאסית לאמנות עכשווית, מתוך ראייה אוניברסלית של השבר כחלק משמעותי בתרבויות רבות. פסלים מצריים לצד אמנות דרום אמריקאית, יצירות באבן לצד פסלים מזהב או מבד מראים את המנעד המגוון של היצירה. אפילו בהקשר המקומי מעניין לראות את דמותו המפוסלת של מוסוליני, שבורה ממכות פטיש שריסקו את הלחיים, לצד פסל עתיק של ישו, שנפגע בהפצצות בעלות הברית על סיינה, וחשף כך את התפילה שהאמן החביא בו. שני הפסלים היו קורבנות של אותה מלחמה אבל ההיסטוריה שופטת אחרת את מעשה השחתתם.
המנהלת האמריקאית של הגלריה הלאומית בוושינגטון, שם היא תוצג באביב, הסבירה במסיבת העיתונאים שלדעתה התערוכה המחקרית מצליחה לעורר במבקרים לא רק מחשבה אלא גם רגש. הפסלים מעוררים לעיתים צער על ההרס של יצירת האמנות, בעת כיבוש או גזל, ולעיתים דווקא התרגשות מהיופי, כמו איברי הגוף המפוסלים הפזורים בקופסאות ששימשו את רודין למחקריו.
לצד הפסליפ ההיסטוריים מוצגות גם יצירות מודרניות שנולדו בדיאלוג עם רעיון השבר, ומאתגרות את הרעיון שרק השלם יפה וראוי. לואיז בורז'ואה מככבת גם פה, עם רגל מיותמת, עשויה בד, ונתונה בתוך סד ממלחמת העולם הראשונה. אולי המסר שמחבר רבות מהיצירות פה הוא על הזוועה שבמלחמות, לא רק עבור בני האדם אלא גם לתרבות וליצירה, שנותרת עדות דוממת לקורבנות הרבים שנשברו ואינם.
