לאציו, אוגוסט 2026
ביקורים שערכנו בבתים של אמנים כמו בג׳יברני ביתו של מונה בצרפת או כמו שכתבנו כאן על סטודיו/בית הקיץ של ג׳ורג׳יו מורנדי הם חוויה מיוחדת ומעוררת השראה. אפשר להחשף למקום היצירה, לאינטימיות של החלל, לנוף שהאמן ראה נשקף מהחדרים, לבחירות האסתטיות של הריהוט ולכל מרכיבי סביבת החיים כמקור השראה.
השבוע ביקרנו בסטודיו/בית הקיץ של סיי טומבלי, אמן שנחשב אמריקאי (נולד במדינת וירג׳יניה) אבל אימץ את איטליה בצעירותו. בגיל עשרים ושמונה עבר לחיות ברומא שם פגש את Tatiana Franchetti אמנית בפני עצמה ונצר למשפחה איטלקית/יהודית אמידה. הזוג נישא ורכש ארמון עתיק במרכז רומא וטומבלי החל את הקריירה האמנותית שלו כשהוא עובד ויוצר בסטודיו/בית ברומא מוקף בפרגמנטים עתיקים אותם נהג לרכוש בשווקי עתיקות בעיר כמו סרגופגים אטרוסקיים, חלקי פסלים משיש ואבן, כדים, ורהיטים שבתקופה ההיא הגיעו לשווקים על ידי חקלאים שמצאו אותם בשדות בסביבת הכפרית. חדרי הבית והסטודיו הקרינו את רגישות הבעלים לאור, להיסטוריה ימתיכונית, לספרות ושירה קלאסית, אסטתיקה לירית מינימליסטית.
בשנות השישים התפרסמה בווג אמריקה בעריכת דיאנה וורלנד (כתבנו עליה כאן), כתבה אייקונית על הזוג על רקע חדרי המגורים בבית של טומבלי ופרנקטי ברומא. הכתבה עוררה ביקורת על האמן שהואשם על ידי מבקרי אמנות ניויורקים בדקורטיביות ושיק בורגני. באותה תקופה יצירות שלו שהוצגו בגלריה ביו יורק השיגו מחירים נמוכים כמה מאות דולרים (היום מוערכות ונמכרות בעשרות מיליונים).

במהלך השנים אחיה של טטיאנה, הברון ג'ורג׳ו פרנקטי אספן ופטרון אמנות, (כתבנו כאן על מוזאון קה ד׳אורו בונציה המכיל את האוסף של סבו שנקרא גם ג׳ורג׳יו) עודד את טומבלי לרכוש בית/סטודיו מחוץ לרומא. הוא הציע ארמון מהמאה החמש עשרה שמצא עבורו בכפר, ניצב על גבעה גבוהה שקט ומבודד, משקיף על עמק הטיבר מוקף בטבע ירוק.
הארמון נרכש ב-1975 והשניים שיפצו ושיחזרו את המבנה ברגישות מיוחדת המשמרת כל פרט ארכיטקטוני באופן צנוע. החדרים מייצרים את האסתטיקה המזוהה עם האמן, מינמליזם של חדרים ריקים, אור יום הנשפך אל החדר מחלון גבוה, פסל עתיק, אח אבן מעושנת, תקרה מצוירת, ספסל עץ או כורסא מרופדת בקטיפה כחולה משופשפת מיושן. מרחב אוורירי/ לירי שנותן תחושה של שוטטות בתוך ציור של טומבלי שיצר כאן במהלך העשורים הבאים הרבה מהיצירות החשובות בקריירה שלו.

אחרי מותו של טוומבלי ברומא ב-2011 הארמון נותר סגור ונטוש ומצבו הדרדר. בשנים האחרונות משפחתו הקימה קרן אשר חמישים שנים אחרי שיפצה מחדש את הארמון, ועוסקת בשימור מורשת המקום , מארגנת תערוכות בחללי הארמון רחבי הידיים, פתוחת למבקרים בתאום מראש בסופי שבוע ,ואף תוכנית רזידנסי לאמנים.
התערוכה שראינו והסתיימה השבוע הציגה מבחר של אמנות איטלקית מודרנית מהמאה העשרים מאוסף האמנות של הברון פרנקטי , אמנים כמו Pino Pascali , Cy Twombly, Tano Festa Alighiero Boetti ועוד. זה היה ביקור יחודי שהעניק חוויה שונה לחלוטין מחווית ביקור בתערוכה בחלל מוזאלי קונבנציונלי.

טומבלי האמרקאי פגש ברומא אפשרות להתקיים בזמן אחר. הוא לא נהג, לא ראה טלויזיה. כשחושבים על אורח החיים הזה בשנים של שגשוג התעשייתי והתפתחות החברה הצרכנית/קפיטליסטית  האמרקאית זו היתה הצהרה, הוא הפנה את הגב לאפשרות הזו ובחר להתקיים במימד זמן תרבותי שונה, אולי היום מובן באופן יותר עמוק לאור השיעבוד הדיגטלי, היפר צרכנות והרס האקולוגי שאנו חווים תודות ל״קידמה״.

במהלך חודש אוגוסט הבלוג בחופשה. נפרסם רשימת פוסטים מהארכיון לעיון מחודש
ונשוב בספטמבר.
קיץ נעים וחופשות מהנות מאיתנו במסעות בגארדרובה.