מסע אל חגיגת האופנה

פריז, נובמבר 2025
אחרי שביקרנו בתערוכה המדוברת על ארט דקו בפריז, שהתור אליה השתרך לאורך המדרכה שלפני מוזיאון הלובר עלינו במדרגות אל הקומה הראשונה לבקר בתערוכה פחות מפורסמת אבל לא פחות מושקעת שמוצגת במוזיאון ומוקדשת למעצב האופנה האיקוני פול פוארה.


היום לעומת שמות ידועים כמו דיור ושאנל, שזכו לתערוכות שוברות קופות וגם לסדרת טלויזיה על מעלליהם, נראה שפוארה כמעט נשכח. אולי זה בגלל שבית האופנה שהקים כבר לא קיים ולאיש אין אינטרס כלכלי לשמר את מורשתו. אבל פוארה היה למעשה מאבות אופנת העילית הפריזאית שהתווה את הדרך ליוצרים ומעצבים לאורך המאה העשרים בזכות החידושים העיצובים וגם בזכות דמותו הייחודית כאמן ציבורי. עד היום הוא נודע בעיקר כמעצב ששיחרר את האישה מהמחוך, וסלל את הדרך למראה החדש של שאנל ודיור אחרי מלחמת העולם השנייה (הוא לא ראה את השינויים האלה כי הוא מת בשנת 1944). אבל התערוכה המונוגרפית חושפת גם היבטים אישיים יותר בחייו ואת דמותו המרשימה כאיש חברה.


שם התערוכה, האופנה כחגיגה, מרמז על האופי יוצא הדופן של פוארה. כשהוא פתח את בית האופנה שלו בשנת 1903 הוא הוא החליט להשקיע את האנרגיות שלו  באסתטיקה ובהנאה: הוא עיצב בגדים רבגוניים, עשירים בבדים מיוחדים ובגזרות בולטות וגם נהג להפיק מסיבות ואירועים אמנותיים שנועדו במידה רבה לשמש כתפאורה לבגדים שלו. בנוסף הוא עיצב תלבושות לתיאטרון, פרסם ספר מתכונים, וגם פרץ לשוק הרוסי (לפני המהפכה הבולשביקית) והאמריקני (לפני נפילת וול סטריט) ופיתח אוסף בשמים.


הוא היה השראה לדמויות כמו ססיל ביטון הבריטי, שנהג להזמין את החברה הגבוהה של לונדון לנשפי תחפושות בגן של הוילה שלו, גם פוארה ערך נשפים מפוארים, בוהמיינים ואלגנטיים, אליו באו אנשי התרבות הצרפתית לבושים במיטב הבגדים. גם אלזה סקיאפרלי כינתה אותו ליאונרדו דה וינצי בזכות כשרונותיו המגוונים. בין חבריו היו אמנים רבים כמו ראול דופי, פרנסיס פיקאביה, אנדרה דראן, ועוד ציירים ואמנים שהתארחו בביתו הפריזאי והוא מימן את יצירתם.


אבל בזמן אמת, בשנות העשרים, לא רבים ידעו להבין את הרעיונות שלו. לפני מאה שנה בדיוק הוא ערך בפאריז מיצג אמביציוזי שכלל אמנות, בגדים וגם מסעדה עם מתכונים שרקח עם מיטב השפים. אבל לקוחות אופנת העילית לא הגיעו והוא שקע בחובות כבדים. בשנת 1929, עם נפילת הבורסה האמריקאית, הוא איבד את לקוחותיו העשירים ביותר ונאלץ לסגור את בית האופנה. כשמת במהלך המלחמה פאריז הייתה תחת כיבוש נאצי, ודמותו נשכחה במהרה.

התערוכה מציגה שפע מיצירותיו של פוארה ומנסה להחזיר לו את התהילה ממנה נהנה בחייו. אפשר לראות את שפע היצירתיות וגם את האיכות הגבוהה של הבגדים שלו, עולם הולך ונעלם בתרבות האופנה העכשווית, מאה שנים אחרי שהוא המציא מחדש את דמות האישה המודרנית.

4 תגובות ל-“מסע אל חגיגת האופנה

כתיבת תגובה