ונציה, יוני 2025
השבוע, קצת אחרי הפתיחה, ביקרנו בביאנלה לארכיטקטורה המציינת השנה את המהדורה ה-19. לראשונה זה 25 שנים האוצר הוא איטלקי, הארכיטקט Carlo Ratti שבגישה ליברלית ומכילה פרסם קול קורא להצעות ומתוך האלפים שהציעו משתתפים כ-750 יוצרים , חוקרים, ארכיטקטים, אמנים, מעצבים, אוצרים ועוד. כולם מציגים תחת הכותרת: אינטלגנציה, טבעי, מלאכותי, קולקטיבי. מילים המייצגות אולי יותר מכל את הצורך הדחוף והאקטואלי לעורר דיון ולהרחיב את המחשבה על הקשר בין האדם לסביבתו.

המבקר בגנים בוודאי יופתע לגלות שהביתן המרכזי של איטליה הוא למעשה אתר בנייה ונמצא בשלבי שיפוץ אינטנסיביים. סביר שהעיתוי הוא תוכנית התמיכה הכלכלית הנדיבה האירופאית pnrr שאיטליה קיבלה בין היתר כדי להשקיע בתשתיות והמחייבת שימוש מידי במענקים לפני שפג תוקפם. גם הביתנים הלאומיים הצרפתי והפיני סגורים למטרת שיפוץ. גם הביתן הישראלי והרוסי סגורים מהסיבות הידועות. מאידך מדינות חדשות מצטרפות השנה כמו אומן, אזרביג׳ן, קאטר וטוגו, כך שהביאנלה מייצגת באופן סימלי גם שינויים גאופוליטיים.
כמו בכל חשיפה לאמנות או לרעיונות ויזואליים, למבקר יש יכולת הכלה מאד אישית ומוגבלת. סביר להניח שאנשים מקצועיים אמורים לספוג ולעכל יותר חומרים מהמבקר הממוצע. הם אולי יכולים לראות את המוצגים בעיניים ביקורתיות או אולי לקבל השראה מרעננת לפרויקטים עתידיים. לכן כמובן רצויי שהמסרים יהיו בהירים ומגובשים גם לעין המבקר החולף. השילוב המדויק בין הרעיון לפתרון ויזואלי הדוק הוא מפתח להשגת תשומת לב מקסימלית.

כמה וכמה ביתנים לאומיים משכו את תשומת ליבנו, וביניהם הביתן הספרדי בכותרת internalities הקורא לאיזון בין האקולוגיה לכלכלה והקטנת השפעת פליטת הפחמן של תהליכי הבנייה והמבנים שעומד על 37%, תוך שימוש בחומרים מתכלים ומקומיים. אהבנו את פריסת חומרי הגלם הטבעיים, אדמה, עץ, אבן. בביתן ראינו מתקני תצוגה בצורת מאזניים עליהם ניצבים דגמי בתים, שמבטאים את הצורך הדחוף לאיזון בין צרכי האדם לבין שמירה על הסביבה והטבע הסובבים.

בריטניה עושה חשבון נפש עם עבר אימפריליסטי ונצלני של עידן כריית אצרות טבע, למשל במכרות פחם בקנייה. את הביתן מקיף מייצב של “מחרוזות“ כדורי אדמה עשויים פחם בגוונים שחור חום ואדום היוצרים כעין מסך המזכיר וילונות המוצבים בכניסות לבתים המסתירים ועדיין משאירים אפשרות גילוי.

ביתן סרביה משלב קרפט, מסורת וטכנולוגיה ומהדהד יותר מכל את המחשבה הנכונה של לא להותיר חותם. כלומר, אולי צריך לשאוף לפעולות אנושיות שיעלמו במקום לנסות להותיר רושם בל ימחה על העולם. בביתן תלוי מבנה ארכיטקטוני רך עשוי מסריגה של חוטי צמר. מחוץ לביתן תלויים קולטיי פוטו-וולטאי שיניעו את גלילי החוטים שאט אט יפרמו את היריעה הסרוגה וישיבו להיות חומר גלם מגולגל ככדורי חוטי צמר בסיום הביאנלה.

את המבקרים בביתן המרכזי בארסנל מקבל מייצב דרמטי. בתוך חלל כהה עם בריכות מים משתקפים עשרות מזגנים. אמנם רק חלקם פועלים אבל האויר דחוס, חם ולח והרעש מטריד מאד. זו תזכורת מהדהדת לפתרונות ארכיטקטוניים בעייתים ביותר בצורת בניינים מודרניים מחופים בזכוכית שאינם מתאימים למגורים באיזורים חמים ולחים כמו בתל אביב, דובאי, קאטר. הפתרון היחיד המאפשר לחיות בתוך המבנים האלה הוא הפעלת מזגני אויר שיוצרים אפקט חממה עקב פליטת הגז וגם פליטת חום המחמם את סביבות המגורים הקרובות והרחובות של הערים.

עקבו אחרינו להמשך מסעותינו בביאנלה בונציה 2025.

קרדיט לצילום: אילנה אפרתי.

*אם הגעת עד כאן ומצאת את הנושאים מעניינים, נשמח אם תשתפי את הפוסט עם קוראים נוספים.