פראטו, יוני 2023.

האסתטיקה המערבית הושפעה, מאז ומעולם, ממסעות למקומות רחוקים. תרבויות לא מוכרות וסגנונות חדשים חדרו אל העיצוב המערבי מאז ימי האימפריות ועד היום. תרבות יפן הפנטה את האמנים והמעצבים הצרפתיים, עד כדי שהמציאו סגנון חדש, ז'פוניזם, שהביא רהיטים מצופי לק שחור ובדי משי רקומים בדוגמאות פרחים זעירים אל בתי הבורגנות האלגנטית.

אך ההשפעה הייתה דו צדדית, והגיעה לא רק מהמזרח אל המערב אלא גם מאירופה ליפן. אחרי שהגיעו המיסיונרים הפורטוגזים ליפן, הם פתחו שער אל חילופי תרבויות שנמשכו עד המאה העשרים. תערוכה חדשה במוזיאון הטקסטיל בפראטו (עיר שבונה היום דווקא עם קהילת מהגרים מסין, כפי שכתבנו כאן), מציגה את השפעת האמנות המערבית, ובעיקר המודרניזם והפוטוריזם, על עיצוב הבגד היפני הקלאסי, הקימונו.

התערוכה מתמקדת באוסף של 50 קימונו מהמאה העשרים, עם דוגמאות מפתיעות: מכוניות ומטוסים, דובונים וארנבונים, גורדי שחקים ואיורים בסגנון קנדינסקי. האוסף שייך לאישה איטלקיה, מורה מתיכון בעיר קטנה בצפון המדינה, שהחליטה לפני 15 שנה לממש את התשוקה שלה ליופי ולקנות קימונו בעלי חשיבות אמנותית מהמאה שעברה. כך לידיה מנאבלו הפכה לשם דבר בתחום התרבות היפנית באיטליה, והשאילה את האוסף שלה לשורת תערוכות מקומיות ואירופאיות.

העניין המיוחד באוסף של מנאבלו נובע דווקא מכך שהקימונו האלה לא מתיישבים עם הרעיון שיש לנו במערב על האסתטיקה היפנית. יפן עדיין נראית בעיני רבים כעולם אחר, מרוחק ושונה מאוד מאירופה וארצות הברית מבחינה אסתטית. אבל למעשה הקשר בין העולמות האסתטיים היה הדוק מזה מאות שנים. במאה העשרים, יפן מצאה השראה לא רק בפוטוריזם האיטלקי, שחגג את הקידמה בדימויים של מכוניות מירוץ ומטוסים, אלא גם בפשיזם, שעיצב את התרבות הפוליטית של יפן עד כניעת הקיסר בתום מלחמת העולם השנייה. המבט מערבה היה חלק מכונן בתרבות היפנית, והתערוכה מדגימה איך אמני אסיה ידעו לשלב בין רעיונות מקומיים וזרים ליצירת מוצרי עיצוב מרהיבים, אז וגם היום.