פראטו, ינואר 2023

את השנה החדשה פתחנו בביקור במוזיאון הטקסטיל החביב עלינו בעיר פראטו בטוסקנה (כתבנו על זה כאן).

התערוכה שנסגרת השבוע מציגה עולם תרבותי רחב ומגוון כבסיס ליצירת אופנה באופן שאנחנו רואות וכותבות כאן בשתיים עשרה השנים האחרונות. ההקשרים התרבותיים, ההשראות, המחקר, הדיאלוגים בין יוצרים הם היסודות האותנטיים לאופנה כעולם תרבותי ולא רק כעולם מסחרי רווי טרנדים מועתקים.

כדי להבין איך זה קורה באמת עוקבת התערוכה אחרי סיפורם של זוג יוצרים בריטיים פורצי דרך Celia Birtwell Ossie clark אוסי וסילה קלרק שפעלו יחד ויצרו טקסטיל ואופנה בלונדון מאמצע שנות השישים ועד אמצע השבעים של המאה שעברה.

הם הכירו במהלך לימודיהם בבית ספר לאמנות במנצ'סטר (בירת הטקסטיל של אנגליה). הודות לסילה הכיר אוסי גם את דיויד הוקני ואיתו אף ביקר בניו יורק שם נחשף לסצנת האופנה האלטרנטיבית, סצנת האמנות והמוסיקה, פגש את אנדי ורהול ובילה בפקטורי.

ב-1965 סיים אוסי את לימודיו בבית ספר הגבוה לאמנות בלונדון. עבודת הגמר שלו היו שמלות בהשראת אמנית האופ ארט הבריטית Bridget Riley ההצלחה האירה לו פנים והאוסף נמכר בתוך זמן קצר בחנות הכל בו wollands בנייטסברידג’. סליה עברה ללונדון אחרי סיום לימודי עיצוב טקסטיל במנצ'סטר ויצרה את הבד הראשון שלה לריהוט בהשראת אמנות אופ ארט ובהשראת אוספי מוזאיון ויקטוריה ואלברט (כתבנו על זה כאן). ההשראות לעיצוביה נבעו ממקורות רבים ומגוונים לאיון בקסט וסרגי דיאגלב שיצרו לבלט הרוסי כמו גם אהבתה לטבע, סגנון ימי הביניים של שטיחי קיר ברטיים ועד קוביזם. היא עבדה בטכניקת הדפסה על בדים צבועים שנקראה bleach printing שהבהירה את הרקע באיזורי הדוגמא.

החיבור בין שני האמנים הוביל מהפך בעולם האופנה הבריטי והשפעותיו חצו עולמות. סליה עם עבודות הטקסטיל היחודיות ואוסי עם כישוריו בחיתוך ודיגום הגזרות בהשראת מחקר אמנותי של קוטור צרפתי משנות העשרים והשלושים של המאה העשרים, והיכולת שלו ליצור בגדים חושניים וקלילים בעידן שדגל בשבירת מוסכמות, באהבה, חופש, סמים, ומוסיקה .

ביד בוטחת הם כבשו את מעמד הג’ט סט הבריטי והבינלאומי. כוכבי סצנת המוסיקה של התקופה כמו מייק ג’אגר, אריק קלפטון, מריאן פיית'פול, ג'ימי הנדריקס ואמנים כמו ליז טיילור, ברג'יט ברדו, הם רק קומץ מהשמות המפורסמים של התקופה שאוסי הלביש. הוא היה המעצב הראשון שחשב מחדש על “בגדי אירועים“ כשהציע שמלות ערב מרחפות אותן ניתן ללבוש גם ביום. הוא גם היה הראשון שהפך את תצוגת האופנה המוכרת למופע קונספטואלי והציג באתרים אלטרנטיביים שונים כמו תאטרון החצר המלכותי ב-1971 עם מוסיקה של דיויד גילמור ממיסדי להקת הפינק פלויד.

התערוכה מתארת באמצעות בגדי ארכיון, קטעי וידאו, ציורי יד, בדים מודפסים, וצילומים, עידן יחודי בהיסטוריה של האופנה שהובילו זוג יוצרים (שהיו גם זוג בחיים באותה תקופה). בין חצאית המיני של מרי קוואנט (כתבנו כאן) לתנועת הפאנק של מלקולם מקלארן וויויאן ווסטווד (שנפטרה השבוע) הובילו אופנה ששאבה ממקורות היסטוריים אך הצליחה לשבור מוסכמות ולהיות קלילה וסקסית הרבה בזכות חומרי הגלם וההדפסים היחודיים שלהם: משי, משי שיפון וקטיפה שהדגישו בחופשיות את הצללית ואת תנועת הגוף העירום מתחת לבד במשחקי אטום ושקוף מודרנים והיסטורים באותה מידה.