ונציה, יוני 2021.
בפאלאצו פראנקטי palazzo franchetti המהודר הניצב על שפת הגראנד קנאל בסמוך לגשר האקדמיה מוצגת עכשיו תערוכה יפה שאנו ממליצות לכן לבקר בה.

האמן Massimo Campigli נולד בגרמניה ב-1895 בשם Max Hilenfeld לאם צעירה ולא נשואה שעברה לחיות עימו בכפר בטוסקנה. קמפילי גדל כאיטלקי, התבגר כפריסאי, חיי בין ונציה רומא והרויירה הצרפתית וסיים את חייו בסן טרופה לחופי הים התיכון.

בשנות העשרים של המאה הקודמת נחשף לראשונה לתרבות האטרוסקית כשביקר במרכז איטליה וברומא (על האטרוסקים כתבנו כאן וגם כאן). הם הותירו אחריהם שרידים של תרבות אסתטית מפותחת ועשירה ביופייה, עולם פאגני שסגד ליופי וספג השפעות הלניסטיות ואף מצריות והיה מקור השראה לתרבות הרומית בהמשך .
המפגש עם יופיים הפרימיטיבי של הממצאים הארכאולוגיים הוביל את הקריירה של קמפילי והיווה מקור השראה לדיאלוג פורה ואסתטי ייחודי ביופיו.





העבודות כוללות בעיקר ציורי שמן או פאסטל על בד, ומוצגות לצד פסלים, סרקופגים וכלים שהושאלו לתערוכה ממוזאון האטרוסקים וילה ג׳וליה ברומא. ההצבה של העבודות בחדרי הפלאצו הונציאני על קירותיו המצופים בטפט משי ז׳קרד ומוארים ברכות, לצד הכלים והפורטרטים העשויים טרה קוטה ומתוארכים לאלף לפני הספירה, מייצרת אינטימיות מיוחדת במינה. האמן ברא עולם משלו המושפע מהנשיות החלומית ורכות המבט האטרוסקי .
טכניקת הציור של קמפילי מהדהדת חומריות ויופי של ציורי ״פרסקו״ על קירות עתיקים והשפה הצבעונית המיוחדת שיצר מעודנת ועשירה בטונים חמים של טרה קוטה ופסטל, בין טונים של אוכרה, ורודים מעושנים, גוונים של טייח ואדמה.


בעיצוב הדמויות, שהן ברובן נשיות, ניכרות השפעות של אמנים שפעלו בפריס בזמן שהאמן פעל בעיר בין 1919-1927 וביניהם פיקאסו. האוירה בציורים נראית פוסט קוביסטית, ומתאפיינת בנפחיות פיסולית לצד השפעות גרפיות של דמויות ועיטורים שמופיעים על כלי הטרה קוטה האטרוסקים העתיקים.
האמנים האטרוסקים הותירו ציורי קיר נפלאים ועשירים בפרטים במערות הקבורה מהם ניתן ללמוד על סגנון הלבוש. הצבעוניות של הבדים, התכשיטים עיצוב השיער, ועיצוב החלל. גם תשומת לבו של האמן קמפילי נתונה לפרטי הלבוש והאופנתיות של הדמויות בציורים.
התערוכה עד ספטמבר 2021.
צילום: אילנה אפרתי