לונדון, אוקטובר 2020.

הסתיו כבר פה, והשמים מתקדרים מוקדם יותר מיום ליום. על רקע השמיים האפורים, העצים נעשו דווקא ירוקים יותר, אלו שלא איבדו את עלוותם בשלכת. הירוק העז של הסתיו מדגיש את יופיו של הטבע העירוני, שממשיך לחייך אלינו למרות המגפה שעדיין משתוללת. כדי להתנתק מחדשות היום המעיקות, אנחנו מטיילות בכל ערב ברחובות הריקים מאנשים, ופוגשות את העצים והשיחים הממלאים אותם ביופי. 

תערוכה חדשה נפתחה בגלריה ציבורית נאה, שגם היא פיסת טבע נחבאת על כביש ראשי בעיר הגדולה. התערוכה הקבוצתית מוקדשת לחקר הטבע המיסטי, או הקשר בין מיסטיקה, דת ובוטניקה ביצירות אמנות פלסטית, וידאו, מוזיקה ועבודת יד. הרעיון שמאחורי התערוכה הוא פשוט: בכל תרבות ותרבות, העניקו בני האדם משמעות מיסטית לטבע, וחיפשו את המשמעות הנסתרת העומדת מאחורי תופעות עליהן אין לנו שליטה. מעגל החיים בטבע ממשיך בצמיחה וקמילה, גם בלי יד אדם. צמחים מרהיבים ביופיים מופיעים מול עיני בני האדם, שתוהים מהיכן הגיע היופי הזה ומי יצר אותו. גם תופעות טבע שליליות, כמו המגפה הנוכחית, מעלות שאלות מיסטיות ודתיות. כל אלה ועוד עומדים מאחורי התערוכה, שהמבקרים בה נדרשים להרשם מראש ולשמור על כללי הריחוק החברתי. 

הנושאים שבהם עוסקת התערוכה בהחלט מעניינים אותנו, ומהדהדים גם את התערוכה המצליחה מאוד של הילמה אף קלינט בגאגנהיים בניו יורק, עליה כתבנו פה (וציורים ממנה הגיעו גם למוזיאון תל אביב מאוחר יותר, לעוד תערוכה על מיסטיקה). ההסברים לבחירת המיצגים והיצירות ניתנו הפעם בספרון קצר, שמתאר כל יצירה ויצירה, אך, בניגוד אולי לקטלוג קלאסי של תערוכות, לא ממש מסביר את הרציונל האוצרותי. למה נבחרו העבודות האלו, ואיזו משמעות יש להן כאנסמבל, נותרו שאלות ללא מענה מובחן. בין היצירות יש גם מוצגים שהם ממצאים היסטוריים, אריגים, ציורים וספרים עתיקים של תרבויות העולם העוסקים במיסטיקה של הטבע, או מושפעים מהטבע באופן רופף יותר. כך מופיעים אריגים מסורתיים מאירן, או מפרו, בעלי משמעות טקסית בהשראת הטבע. חלק מהעבודות מבהירות באופן יותר ברור את הקשר בין מיסטיקה ובוטניקה, כמו עץ החיים, או ציור ובו אילן יוחסין תנכי. אבל בתוך בליל המוצגים, החוט המקשר הולך לעתים לאיבוד.

שמחנו לחזור לגלריה לאמנות, אחרי יותר מחצי שנה של התנזרות. אחרי הביקור ישבנו בגן המוזיאון, בו יש בית קפה מסוגנן. גם אם התערוכה נותרה במידה מסוימת מסתורית ולא מפוענחת, אולי גם זה חלק מהמסר שהיא מנסה להעביר. הטבע הוא עולם משלו, אליו לבני האדם יש רק גישה מוגבלת. נוכל להעריץ את יופי הצמחים והחיות, להעריך את הפלא שנוצר בלי התערבותנו, ולשמור עליו ככל שאפשר. אבל המסתורין שבטבע לא מתפוגג בקלות, ואולי זה סוד המשיכה שלו מאז ומעולם. 

צילומים: אור רוזנבוים.