לונדון, מרץ 2020

השבוע, רגע לפני שבוריס ג׳ונסון חזר בו מהרעיון ההזוי של המשך העסקים כרגיל ומדיניות ההדבקה ההמונית, לונדון נראתה כאילו אין קורונה בעולם. המוזיאונים ומקומות הבילוי עוד היו פתוחים, וביקרנו בנשיונל פורטרט גלרי, בה נפתחה תערוכה חדשה של הצייר דיויד הוקני. היום כבר ברור לנו שאחרי כמעט עשור של סיקור מתמשך של עשרות תערוכות במוזיאונים ברחבי העולם, זו תהיה אולי ביקורת התערוכות האחרונה שלנו לחודשים הקרובים. הנשיונל גלרי, בינתיים, הכריזה על סגירה עד חודש מאי.

אחד מיתרונות הזמן הזה הוא מיעוט המבקרים המאפשר הנאה ללא הצפיפות המקובלת בתערוכות פופולריות מסוג זה. ואכן זו אחת התערוכות היותר אישיות ומעודנת של האמן הבריטי דיוד הוקני, בשונה מהרטרוספקטיבה הגדולה והמקיפה שראינו בטייט בריטן לפני שלוש שנים (כתבנו עליה כאן). הפעם התערוכה ״drawing from life״ מתמקדת במסע אישי מאד, מפוכח ורגיש של אמן שניחן במיומנות גרפית, מבט חקרני וסקרן ויכולת רישום מעודנת.

על הקירות הוצגו רישומים על נייר בגדלים אינטימיים, בהם מתעד הוקני הצעיר בשנות החמישים את עצמו, את הוריו המבוגרים ובעיקר את אמו המזדקנת ושלושה חברים שמלווים אותו לאורך חייו. העבודות אינן מוצגות באופן כרונולוגי אבל הצופה מתקדם והופך מיודד עם המודלים המשתנים ומתבגרים אט אט בין ציור לציור.

האינטימיות של העבודות בתערוכה מציגה צד באישיות של הוקני שהוא שונה לחלוטין מהעבודות הצבעוניות המתפרצות בעושר של חופש ושחרור, או הוירטואוזיות המחקרית שלו במדיות שונות כמו צילום, קולז׳, ציור על אייפד, או העבודות מתקופת חייו בארצות הברית המבטאות השתחררות מגבולות החברה והאמנות, עם הצבעוניות החזקה, נוכחות השמש הבוהקת והבדים הגדולים.

כאן רוב העבודות הן על נייר ונטועות באוירה אירופאית (לונדון, פריס). הוקני עושה שימוש בחומרים שונים: עיפרון, גירים, פאסטל, צבעי מים, ועפרונות ציבעוניים. באופן מעניין העבודות הללו מתכתבות עם תערוכת פיקאסו והנייר שכתבנו עליה כאן, שמוצגת במקביל ברויאל אקדמי אוף ארט.

הרשנו לעצמינו לחבר כאן שני פורטרטים אישיים של האמנים…

אולי התערוכות מהדהדות את הקשר ולא במקרה: שהרי ידועה השפעתו של פיקסו על הוקני, לא רק בבחירה ללבוש חולצות פסים.

האפשרות (התיאורטית כרגע) לראות את שתי התערוכות במועד סמוך מאפשרת ללמוד משהו על הנוכחות של פיקאסו בעבודתו של הוקני ומשמעות המחקר הרפיטיטיבי העיקש של נושא ציור הפורטרט האנושי והסקרנות בלכידת ״הנוף״ של פני המודל שלו.

הוקני מחפש באומץ את האמת במראה. ללא פחד הוא מתעמת בסקרנות אין קיץ עם השינויים ועם בבואתו המזדקנת שוב ושוב.

צלום: אילנה אפרתי