איטליה, פברואר 2020.

השבוע אנו עוסקות בהכנות לאביב:גיזום הורדים בגן,עידור הערוגות ושתילת צמחים חדשים. הטמפרטורה גבוהה לעונת החורף באיטליה. השמש חמה, וללא הכפור החורפי הרצוי, ניצנים חדשים כבר מופיעים על ענפים עירומים.הגננים והחקלאים יודעים כבר מזמן שעונות השנה משתנות ותופעות אקלים אגרסיביות כבר כאן. גם אנשי הערים הספונים בחללים ממוזגים רואים על המסכים את השינויים הקטסטרופליים: הגשמים הופכים לשיטפונות ,החום מוביל לשריפות, קרחונים נמסים ווירוסים מסתוריים מתפשטים בעולם ומפריעים להמשך העסקים כרגיל.לא קל להכיל את מצבי הקיצון המתרבים בעולם, ופוגעים בכולנו. קל יותר להתעלם כמובן, לחשוב שאין מה לעשות ולהמשיך בשגרה….

בתחום האופנה אנו רואות ניצני מגמה חדשה: תאגיד אופנת היוקרה החשוב lvhm hennessy רכש בקיץ שעבר 50% מבית האופנה סטלה מקארטני, המובילה קו אקולוגי עיקש כבר עשור. בעל התאגיד הצהיר שהוא רואה חשיבות רבה בהוספת בית אופנה עם הצהרה אקולוגית לשלל המותגים הקיימים. האם זו הצהרה כנה, או ניסיון ל״גרין וושינג״, כלומר התהדרות באתיקה ירוקה ללא משמעות אמיתית? בעינינו התמיכה במותגים ירוקים חשובה בתור ביטוי של לגיטימציה לשינויי תודעה.

עולם האופנה הוא אחת התעשיות המזהמות בעולם. המודעות לכך גברה לאחרונה, אך זו לא תופעה חדשה. מה שחדש זו המודעות להשפעה האקולוגית של האופנה והלגיטימציה האופנתית והכלכלית לאופנה ׳ברת קיימא׳. בעינינו, הבחירה באופנה האקולוגית והמודעת לסביבה היא תוצאה של מאבק שנמשך שנים: עד לא מזמן, אנשים התפלאו שאנחנו מעצבות ומייצרות בגאווה בגדים בעלי חיי מדף ארוכים, גם עשרים שנה. אך היום יותר ויותר אנשים מקבלים את הרעיון שבגד הוא לא מוצר עונתי, שנלבש ונזרק אחרי כמה חודשים.

אופנה ברת קיימא דורשת מחויבות מצד המעצב והיצרן, להמנע מעודפי יצור מזהמים ולבחור בחומרי גלם טבעיים, אך גם מחויבות מצד הלקוחות שבוחרים גזרות ועיצוב על-זמניים שאפשר ללבוש שנים ארוכות. המצב החדש מעודד, בעינינו, יצירת יחסים חדשים בין המעצבת והלקוחה, מבוססים על אמון ועל מטרה משותפת. את הרכישה האנונימית ברשתות אופנה קפיטליסטיות המייצרות בעולם השלישי ערימות של בגדים זולים, אנשים מחליפים בדו-שיח פורה עם המעצבים, התופרים והיצרנים שהופכים את המלתחה החכמה מרעיון למציאות.

האם החזון הזה הוא פנטזיה אוטופית בכלכלה הגלובלית בה אנו חיים? האם באמת ניתן ורצוי לחזור לאחור?

כשאנחנו פותחות את הארון בבוקר, אנחנו שמחות לראות הרמוניה של בגדים שנאספו לאורך שנים, שנתפרו בהקפדה על איכות טבעית, ומבטאים יחד את הסגנון האישי שלנו. אלה בגדים שאפשר ללבוש שוב ושוב. מסתבר שתחושת הביטחון שמעניקה לנו המלתחה שלנו היא, בעיני רבים, קונצפט חדשני. ליביה פירת׳, בעלת חברת הייעוץ אקו-אייג׳ שעוזרת למותגי אופנה להפוך את תהליכי הייצור והעיצוב לאקולוגיים והגונים, מובילה כבר שנים קמפיין תודעתי גלובלי נגד מפעלי בגדים נצלניים. בתור בת זוגו של השחקן קולין פירת׳ היא התמקדה באנשי הוליווד, ועודדה אותם להופיע על השטיח האדום בבגדים ׳משומשים׳ מן הארון או בבגדים יד שנייה, במקום לקנות בגד חדש לכל ארוע. השנה, ההצעה אומצה בטקסי האוסקר: ג׳ין פונדה וחואקין פיניקס התגאו בהופעתם בבגדי ערב שכבר לבשו (פיניקס בחר בטוקסידו של סטלה מקרתני, בהתאם למסרים הירוקים של המותג). אמנם יש בכך חידוש לעומת שנים קודמות ומסורות הוליוודיות, אבל המהפכה האמיתית תבוא משינוי הרגלי הצריכה היומיומיים של כולנו, ולא מהחלטות – לא פחות טרנדיות – של מעט כוכבי הוליווד עשירים.

תחילת התהליך חינוך מחדש למודעות מותנה בחשיפת האינפורמציה האמיתית לצרכן, ואולי השינוי האמיתי שמתרחש עכשיו הוא בשלילת הלגיטימציה של השופינג. עד לא מזמן, קנייה מרובה ועליזה בקניונים ו/או באינטרנט נחשבה לפסגת המאוויים. בעידודם של עיתונאים ובלוגרים, אנשים חיפשו דילים ומבצעים, אתרים זולים וחנויות של רשתות שהופכות טרנדים עולמיים לפריטים במחירים שווים לכל נפש. הקניות הפכו לבילוי: מחקרים מוכחים שעצם השיטוט והרכישה ברשת מעלים את רמת הדופימינים בדם ובמקביל את רמת ״האושר״ או השמחה הרגעית. אבל לאחרונה, התבשרנו על ספרים חדשים בעברית על איך מתלבשים בישראל, שמעודדים את הקוראים לחשוב מחדש על הקניות ולצרוך פחות. עיתונאיות אופנה בעבר ובהווה נרתמו למשימה להניע שינויי מודעות: שירה ברויאר כתבה את הספר ״סטייל משלך״, ושלי גרוס עם מיכל לוי ארבל כתבו את ״החיים קצרים אל תקני את הנעליים״. ביחד, הספרים האלה מזמינים את הקוראים לחשוב מחדש על ההשלכות האקולוגיות, הכלכליות והפוליטיות של קניית הבגדים שלנו.

האם המודעות החדשה להשפעה האקולוגית, החברתית והכלכלית של האופנה תהפוך לאובססיה גלובלית, בדומה לתופעות הצמחונות והטבעונות שניערו את עולם האוכל בעשור האחרון? קשה לדעת, ואולי זה לא משנה. כי כמו תמיד, בעינינו מה שחשוב זה התוכן ולא הטרנד. הבחירה באופנה אתית ואקולוגית היא אישית. בעיצוב אופנה, אלה שאלות שמעסיקות אותנו באופן יומיומי: אנחנו יודעות היטב מי מיצר את הבגדים שלנו בלב תל אביב, אנחנו מכירות באופן אישי את האורגים האיטלקים שארגו את הבדים מהם יוצרו, כי גם איתם יש לנו דיאלוג על איכות. אופנה, מבחינתנו, סובבת סביב איכות ולא כמות:אנחנו מייצרות מעט ומעודדות את הלקוחות שלנו, שאנחנו מכירות היטב, לרכוש מעט וחכם. הבחירה באיכות לא דורשת שקילה דקדקנית של ההתנהגות שלנו אלא דווקא הנאה, שיחה, ידע. לכן הכללים האלה הם הלחם והחמאה שלנו כבר שלושה עשורים. מתוך המודעות הזו, להשפעה של האדם על הטבע וליכולת של כל אחד מאיתנו לשנות במידה את העולם בו אנו חיים, אנחנו יוצרות בגדים. בשבוע הבא נמשיך לספר על הבחירה שלנו בעיצוב מלתחה חכמה שהופכת את המודעות לסביבה, לטבע ולחברה לאורח חיים נעים ומשמח.

צילומים: ארכיון אילנה אפרתי.