עורכת האופנה המיתולוגית דיאנה ורלאנד (כתבנו עליה כאן) אהבה לומר שהעין צריכה לשוטט. נראה שבונציה המציאו את מושג השוטטות: התנועה האיטית, ההליכה המעגלית בסמטאות הזהות המדמות מבוך, המבט בקצב האיטי והקרוב של ההליכה מכיל כל כך הרבה פרטים לעומת המבט העירוני של הנוסעים במהירות של רכב בכביש רחוק מהמדרכות.

ונציה היא ללא ספק אחת הערים המתויירות בתבל, ובוודאי מגיע לה גם התואר העיר הפוטוגנית ביותר בעולם. נראה שהתכונה הזו משפיעה גם על המבקרים המגיעים אליה מכל העולם לצלם ולהצטלם ללא הרף.

מצלמים ומצטלמים בדיסנילנד של ונציה

נראה שהמחשבה על התיעוד האישי והפומבי מעודדת את המבקרים להשקיע בחזותם באופן מיוחד, לא פעם הרבה יותר ממה שאנו מורגלים לחזות ברחובות ערים אחרות. הקוסמופוליטיות של הלבוש מזכירה לרגע ציורי רחוב ונציאנים עתיקים בהם נראו סוחרים, יורדי ים ומבקרים מארצות שונות עוטים תלבושות מגוונות: אפריקנים, ערבים, טורקים… למראה מגוון האנשים והבגדים היום נראה שונציה האיטלקית שבה לידיהם של אנשי העולם.

אחת הסיבות שעל גדות התעלות נראים רק תיירים ושכמעט ולא נראים יותר תושבים מקומיים שיוצאים לעבודה או לחיי עיר אורבניים רגילים, היא שהונציאנים תושבי העיר וכמובן הדור הצעיר נוטשים אותה לטובת מגורים ״נורמליים״ ביבשה, בערים קרובות ונוחות יותר. כך נותרה העיר כמין דיסנילנד של אנשים בחופשה עם תפאורה עתיקה ואותנטית.

השבוע יצאנו לשוטט בונציה בשיא החום של אוגוסט ואנו מציגות את מה שהמצלמה שלנו תיעדה.

צילומים: אילנה אפרתי, כל הזכויות שמורות.