אביב 2018.
חג החירות מביא איתו עוד שבת של מסעות. הפעם אנו חוגגות את החופש ואת יופיו של האביב.
חיפשנו את החופש מהמבט השגרתי היומיומי ויצאנו לשוטט בים ללא מטרה. לכדנו במצלמה שלנו את השלווה, הצבעים, המבט הפתוח רחוק אל עבר האופק.
זה מבט מיוחד המאפיין את מי שחי לחופי הים, ויכול גם באופן אגבי להביט רחוק ולאסוף את הצבעים המשתנים בכל רגע ובכל שעה של היום על פי זוית האור.
ראינו כתמי אור מרצדים כסופים על פני המים שנראים לבנים בשעות הבוקר המוקדם או כחולים טורקיזיים בשיא הצהרים ושוב ורדרדים עם רדת הערב.
הבטנו על הים התיכון מצידו האחר, בשעת בוקר מאוחרת כשהשמש זורחת מעליו וצובעת את המים בזהב. זה מבט שונה והפוך מהמבט המוכר שלנו כשאנו בתל אביב, שם השמש זורחת בקצה המזרח ושוקעת בזהב מעל הים במערב. מצאנו את החופש לחשוב מחדש גם על המראה המוכר ביותר. ״הים הוא אותו הים״ אבל המבט שלנו אחר.
מרהיב. ים שמח.
אהבתיאהבתי