לונדון, פברואר 2018

בימים אלו לונדון מארחת את שבוע האופנה. מגוון פאשניסטים ומעצבים ממלאים את העיר, והדוגמניות גודשות את מועדוני הלילה. אך השבוע מציינים גם חגיגות ראש השנה הסינית ובנוסף בתי ספר רבים יצאו לחופשת חורף בת שבוע, וכך יצא שהרחובות התמלאו בילדים צוהלים וגם בקישוטים סיניים אדומים, וכמעט לא שמו לב לאנשי האופנה. עיתונאית האופנה של הגארדיאן, האדלי פרידמן, כתבה שהשבוע יש סיכוי גבוה לראות נשים רבות מדדות בעקבים גבוהים ברחבי העיר – תופעה שלטענתה כבר פסה מן העולם בימים רגילים. לפי פרידמן נשות לונדון חדלו לנעול נעלי עקב. הן מעדיפות נעלי איכות שטוחות, או אפילו נעלי ספורט אופנתיות שלא מענות את הנועלת. מסתבר שמגפי סטילטו הם פריט ארכיאולוגי.

האם פרידמן צודקת, ובעשור האחרון נס ליחם של העקבים? ללונדונים סטייל משלהם, גם בלי שבוע האופנה שהפך מזמן לקרנבל מסחרי (עד כדי כך שבשבוע הבא יתקיים ׳פסטיבל שבוע האופנה׳, שמזמין את כל מי שלא זכה להזמנה לתצוגות הרשמיות להשתתף בתצוגות דמה המיועדות לקהל הרחב, בתשלום כמובן). השבוע יצאנו להסתובב בשכונה, בה מעבר החצייה הקטן משמש מסלול לתצוגת אופנה של התושבים.

אחת אחרי השניה מופיעות על מעבר החצייה נשות לונדון, ומציגות לכלי הרחב וליושבי בית הקפה את סגנון החורף שלהן. ניכר שהנשים והגברים משקיעים בבחירת לבושם. גם אם פה ושם מופיע מעיל יוניקלו, הוא משולב עם כובע מפתיע, צעיף ססגוני או נעלים יוצאות דופן. קשה למצוא שני אנשים לבושים אותו דבר. הסגנון הייחודי בא לידי ביטוי גם סתם ככה, בסיור לא מחייב בשכונה בדרך למכולת או לחנות הדגים או לבית הקפה.