פאריז, מאי 2017.

השבוע חזרנו לפאריז, למוזיאון בורדל שנמצא בביתו של הפסל הפריזאי אנטואן בורדל ליד תחנת מונפרנס. למרות ההמולה הרבה המקיפה את התחנה, הבית הוא עולם של שלווה ושקט. בין שני הבתים מחופי הרעפים, ששימשו לפסל למגורים ולסטודיו יצירה, יש חצרות ירוקות, ובהן גנים מטופחים ופסלי ברונזה עצומי מימדים.

במוזיאון מוצגות תערוכות מתחלפות, לעיתים קרובות בנושאי אופנה. כבר כתבנו בעבר על המוזיאון ועל ביקורנו הקודמים, למשל על התערוכה של מדאם גרה. הפעם מוצגת בחללי הסטודיו, לצד אוסף הפסלים של בורדל ואחרים, תערוכה של בית האופנה בלנסיאגה, שמציב את עצמו מחדש כמותג עילית היסטורי בעזרת שורה של תערוכות רטרוספקטיביות, כמעט מדי שנה מאז 2011. אחרי שקריסטובל בלנסיאגה סגר את בית האופנה שלו בשנת 1968, עברו על המותג תהפוכות רבות. רק שלושים שנה לאחר מכן, תחת ניצוחו של ניקולס גסקייר, הצליח בית האופנה להחזיר לעצמו את תהילת אופנת העילית שהתעמעמה עם השנים. המורשת של קריסטובל בלנסיאגה שרדה את סגירת בית האופנה שלו דרך עבודתו של אחד מתלמידיו הנודעים, הובר דה ז'יבנשי, ששיכלל ותרגם את המינימליזם של המאסטרו הספרדי לסגנון צרפתי ומאופק יותר.

התערוכה הנוכחית מציגה מבחר מיצירותיו של בלנסיאגה סביב נושא הצבע השחור, וביניהן בגדי ערב ולבוש נשי יומיומי. שמלות משי שחורות, עשויות במומחיות יוצאת מן הכלל, מוצגות על רקע שחור ואפל, בין הפסלים המרשימים של בורדל. הדרמטיות הניכרת מהיצירות של בלנסיאגה מזכירה את מסורת הלבוש הספרדי הקלאסי הדרמטי של רקדניות הפלמנקו. כמהגר שעזב את ספרד עם מלחמת האזרחים בשנות השלושים, בלנסיאגה הביא לאופנה הפאריזאית סגנון שונה, חדש ומאתגר. בעידן העכשווי, כשזרים מעוררים חשש ואף רתיעה, התרומה המשמעותית של המהגרים לתעשיית אופנת העילית הצרפתית מעוררת השראה מבחינה אמנותית וגם פוליטית. התערוכה היא חלק מסדרת תערוכות על אופנה ספרדית של פאלה גאליירה, מוזיאון האופנה של פאריז, שמזכירה שאופנה ספרדית היא לא רק זארה.

הבחירה להציג את השמלות השחורות הקלאסיות של בלנסיאגה במוזיאון לפיסול נראית כמעט מובנת מאליה. בלנסיאגה היה אשף תדמנות, וידע להפוך את הבד הרך, הדו מימדי, לשמלה בעלת נפח, מפוסלת ותלת מימדית, כמו פסל. אך היכולת הטכנית שלו לא הייתה ראוותנית או צעקנית, אלא כלי ליצירת שמלות אלגנטיות, מינימליסטיות ומסוגננות, שלא מעמידות בצל את הלובשת.

הגזרות המתוחכמות מזכירות מבנים ארכיטקטוניים מורכבים, שיוצרים דיאלוג מעניין עם צורתו של הגוף הנשי. אם בתחילת הקריירה בלנסיאגה התמודד באופן מעורר השראה עם גוף האישה וניסה לחקות את קימוריו בשמלות המשי שיצר, בהמשך המעצב יצר שמלות אבסטרקטיות בעלות נפח משלהן, במרוחק מהגוף.

בהמשך השנה תיפתח במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון תערוכת רטרוספקטיבה נוספת על בית האופנה בלנסיאגה, ולא נותר אלא לחכות ולראות אם המוזיאון הבריטי יצליח לשחזר את הקסם המרומז של השמלות השחורות בסטודיו האלגנטי של הפסל הצרפתי.