תל אביב, מרץ 2017.
הקריאה בספרו החדש של פרופ' ירון צור שאבה אותנו אל עולם עתיר מזימות ותככים, שליטים כבירים טובים או מרושעים, שושלות משפחתיות מיוחסות, קשרי הון שילטון, מאבקי שליטה בנתיבי מסחר, מהגרים, מיעוטים אתניים, ומאבקים בין ספרדים לאשכנזים. למרות שאלו נושאים רלוונטים המוכרים לנו מכותרות העיתונים, צור מזמין אותנו למסע אחורה בזמן אל פרק המסמל את תחילת שקיעתה של האימפריה החשובה ביותר במרחב הים תיכוני בתקופה ארוכה ומשמעותית של ארבע מאות שנים: האימפריה העותמנית.
בספרו "גבירים ויהודים אחרים במזרח התיכון העותמנאני, 1750-1830", צור יוצא למסע בעקבות הגבירים, סוחרי הנמל וגם פשוטי העם. הוא מספר את סיפורם של היהודים שחיו במרחב הים- תיכוני של האמפריה העותמאנית מהמאה ה-18 עד אמצע המאה ה-19.
במבט ציורי ומעורר דמיון אורג צור אריג ססגוני ורחב יריעה, בלשון קולחת ונגישה המעוררת עניין לא רק באקדמיים וחוקרים. הוא מעורר מחדש את סקרנותנו לגלות את רשת ערי הנמל והמסחר בהן פעלו היהודים ברחבי האימפריה העותמנית, מאסטנבול ועד חאלב, בגדד, דמשק, ובארץ ישראל צפת וירושלים. צור מתאר את מקומם הדומננטי של היהודים, ומתאר כיצד שליטי החברה המוסלמית הזמנו אותם להתארח בקרבם עם גירושם מספרד ופורטוגל. על עטיפת הספר, ציור של אונית הדגל של הסולטן שנשלחה לספרד להציל יהודים ולהביא אותם אל האימפריה העותמאנית. כך, למרות אובדן רכושם ונכסיהם הם עלו ושגשגו בעולמות המסחר הבנקאות והפריחו את הכלכלה העותמאנית.
לאחר קריאת הספר, ושיח עם פרופ' צור, חשבנו שיש מקום להרחיב את הדיון על חלקם של היהודים בפיתוח המסחר בטקסטיל. בתקופות מסוימות, תחום המסחר בבדים בים התיכון היה בבעלותם המוחלטת של יהודי המזרח התיכון. הם אלו שנעו בין ערי הטקסטיל כמו צפת ,סלוניקי, ליבורנו, ליון, לונדון (כמו שכתבנו כאן). הרבה מהעיסקאות נסגרו במפגש המניין בבית הכנסת.
הקריאה בספר היום, על רקע מאבקי הכוח והתפוררות השלטון באזורים שהיו בעבר תחת השלטון העותמני, מעצים את תחושת ההחמצה על הכאוס, ההרס והנטישה. ההיסטוריה מהדהדת את זמניותם של שליטים, את תהפוכות הגורל בהן חיים נתיניהם, ואת הגמישות המחשבתית של מי שהמשך במסע וברא את עולמו מחדש, כמו משפחות הסוחרים והגבירים היהודים של בגדד שהשכילו ועזבו כדי לבנות לעצמם עסקים ומעמד חדש בהודו ובמזרח הרחוק.
השבוע השתתפנו בערב לכבוד השקת הספר באוניברסיטת תל אביב והקשבנו להיסטוריונים שדיברו על פרק מעניין זה בהיסטוריה העולמית ובחיי היהודים, על משמעותו האקטואלית המהדהדת אל חיינו כאן במזרח התיכון ועל היפוך הכוחות בין השליטים והמיעוט.
מסעות, המלצת קריאה
"גבירים ויהודים אחרים במזרח התיכון העותמאני 1830-1750", ירון צור, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים 2016.
תודה רבה על ההמלצה ועל הפוסט המעניין. אבל לא הבנתי – האם יש בספר פרק המוקדש
לסוחרי הבדים? וליצרניהם? וכן – הערה לשונית – לא טווים אריג… ממי שמתמחות
בטקסטיל הייתי מצפה לא לעשות טעות זאת… אריג נארג, חוט נטווה.
יונית קריסטל
שימור מלאכות מסורתיות
http://www.old-crafts.co.il
https://www.old-crafts-new-ways.com/
04-6708184 050-6962403
בתאריך 25 במרץ 2017 בשעה 16:35, מאת מסעות בגארדרובה :
> masaot posted: "תל אביב, מרץ 2017. הקריאה בספרו החדש של פרופ' ירון צור
> שאבה אותנו אל עולם עתיר מזימות ותככים, שליטים כבירים טובים או מרושעים,
> שושלות משפחתיות מיוחסות, קשרי הון שילטון, מאבקי שליטה בנתיבי מסחר, מהגרים,
> מיעוטים אתניים, ומאבקים בין ספרדים לאשכנזים. למרות"
>
אהבתיאהבתי
תודה על התגובה. יש בספר מגוון התיחסויות לסוחרי בדים במקומות שונים באימפריה. תודה שהערת תשומת לבנו לטעות העריכה, שתוקנה.
אהבתיאהבתי
פינגבק: מסע שנתי – שבע שנים למסעות בגארדרובה | מסעות בגארדרובה·