לפני כמה שנים ביקרנו במוזיאון הטקסטיל של ליון בצרפת. אחד האלמנטים המעניינים במוזיאון העשיר ההוא, היה אוסף הבדים הקופטיים העתיקים. הבדים, שמקורם במצרים ואזור המזרח התיכון במאות הראשונות לספירה, הם שריד נדיר לתרבות הטקסטיל הקופטית העשירה, שנותר ממנה אך זכר כיום.

השבוע ביקרנו בבולטימור בארצות הברית. מזג האוויר האביבי התחלף ליום אחד בסופת גשמים ונמלטנו אל המוזיאון האלגנטי של העיר. בשיטוטנו לכדו את עינינו בדים קופטיים אחרים, המוצגים בתערוכה מרתקת במוזיאון האמנות המוצלח של העיר. בתערוכה עולם הטקסטיל הקופטי משמש השראה ליוצרת עכשווית שאורגת בעזרת נול ידני יצירות אמנות בטקסטיל.

לואיז וויטלי, אמנית מקומית מאזור בולטימור, מצאה באוסף הבדים הקופטיים של המוזיאון השראה ליצירה. המוזיאון עצמו הוא עולם של אוצרות שנולד בעידן בו עשירי העיר התגאו באוספי האמנות והאומנות הענפים שלהם, והקימו היכלי תהילה לחלוק את האוספים עם הציבור המקומי.בבולטימור היו כמה וכמה משפחות של סוחרים ותעשיינים אמידים שצברו ממון והשתמשו ביכולותיהם הכלכליות לרכוש יצירות אמנות וארכיאולוגיה 'מהעולם הישן' ולהביא אותן אל בולטימור. כך הגיעו לעיר מוצגים שונים ומשונים, בין סרקופגים רומאים, ציורי אימפרסיוניסטים צרפתים וביצי פברז'ה מעוטרות יהלומים.

גם הבדים הקופטיים התגלגלו מיד ליד עד שהגיעו לבולטימור ומשכו את תשומת ליבה של האורגת לואיז וויטלי. העולם האסתטי של הקופטיים משך את וויטלי להתמחות באופן מושלם בטכניקת האריגה העתיקה. אך אט אט היא הבינה שזה לא מספיק. גם הצבעים, הסיבים והגימורים דרשו דיוק ושלמות.לכן היא החלה לגדל צמחים בגינתה ששימשו ליצירת פיגמנטים טבעיים לצביעת חוטי צמר שהיא טוותה בעצמה מצמר כבשים שגידלה ורעתה בחווה שלה. התוצאה מרשימה, בדים גדולים ואקספרסיביים שמשמרים את הסגנון הקופטי אך מביעים גם רעיונות עכשוויים יותר.

התערוכה מציגה את הבדים המודרניים והעתיקים זה לצד זה, ומאפשרת למבקרים לטוות חוט של השראה בין העולמות הרחוקים של מצרים העתיקה ובולטימור המודרנית.

צילומים בתערוכה: אור רוזנבוים.