קיימברידג', דצמבר 2016.

צבע הוא חוויה אופטית. אנחנו רואים צבעים במרחב בין העולם שסביבנו, העין והמוח. באמנות ובאופנה, הצבע הוא חלק משמעותי מהיצירתיות והיצירה. באירופה של ימי הביניים והעת החדשה, הצבע היה סמל למעמדו של האדם ביחס לחברה וביחס ליקום. בחפצי היומיום, ביצירות אמנות, ובעולם התרבות, הצבעים סימלו רעיונות, זהות, השתייכות חברתית, וטעם אישי. במוזיאון פיצוויליאם בקיימברידג מוצגת עתה תערוכה מרתקת על מקומם של הצבעים בספרים אירופאיים מימי הביניים ומתקופת הרנסנס. כיום אנחנו רגילים לספרים שבהם יש רק טקסט, האות השחורה על גבי הדף הלבן. אך התערוכה מראה את החשיבות של האיורים להבנת המשמעויות הסמליות של הטקסט, ואת הקשר ההדוק בין האיור לכתוב. תהליכי השימור החדשים והמצאות טכנולוגיות ומדעיות איפשרו לאוצרי התערוכה לשחזר את הצבעים העזים שאיפיינו את כתבי היד העתיקים האיטלקים והצרפתיים הגרמניים והפלמיים, ולשחזר את עולם הסמליות, הרעיונות, והזהות של המאיירים והקוראים.

Primer, Master of Antoine de Roche 
Date: circa 1510

Epistle Lectionary. Eburnant (artist). Illuminated manuscript. Circa 960-980 A.D. Frankish Kingdom, Reichenau.

הספרים המוצגים בתערוכה היו חפצי אמנות ותרבות יקרי ערך. בימים בהם מעטים יכלו לקרוא, רק מעטי מעט יכלו להרשות לעצמם ספרים מעוטרים בציורי מיניאטורות צבעוניים ומרשימים. האיורים היו חלק בלתי נפרד מהספרים: התוכן היה חשוב, אך הצורה הייתה חשובה אף יותר. המיניאטורות המצוירות העניקו משמעות חדשה לספרים, מעבר לאיור התוכן. בגלל העלות הגבוהה של האיורים, שנועדו 'להאיר' את הטקסט, רוב הספרים המאויירים היו ספרי קודש: סיפורי התנ"ך, הברית החדשה, תהילים, סידורי תפילה, שירי מקהלה. חלק מהספרים המאויירים הגיעו מפרס ומטורקיה, ותיארו את חיי הסולטן והשליט.

Dedication of the Temple of Solomon Miniature from the Egmond Breviary Northern Netherlands, Utrecht, c.1435-1440

דוד המלך בציור מיניאטורה של האות B מכתב יד מהעיר בולוניה באיטליה.

The Three Living and the Three Dead Book of Hours Western France, c.1490-1510

אך היו גם ספרים אחרים, שסיפרו שירה, ומעשיות, וסיפורי אבירים. לעיתים האיורים קישטו את האות הראשונה בדף, ומילאו את חלל הדף בציורים מורכבים וססגוניים. חלק מהספרים היו בעלי תוכן דתי וקדוש, והאיורים בהם תיארו סצנות מהתנ"ך, את אדם וחווה, ישו ומריה, דוד וגוליית, את העלייה לירושלים, את גן העדן. אך איורים אחרים הראו את עולם הטבע והחברה של התקופה. הצבעים העזים נתנו חיים חדשים לצמחים, לפרחים ולעצים שהקיפו את המאיירים. גם הבגדים המתוארים בציורים היו צבועים בגוונים עזים, בוהקים, ומלאי חיים.

Cutting from a choir book. Historiated initial O. Christ's entry into Jerusalem.
Venetian, attributed to Christoforo Cortese
Early 15th C
Vellum, 23.2 x 17 cm

The Soul holding her heart René of Anjou, Le Mortifiement de vaine plaisance Flanders, Hesdin, c.1470-1475 ARTIST: Loyset Liédet (c.1420-1479)

בעלי המלאכה שאיירו את הספרים היו מומחים בתחומם, מכל רחבי אירופה. הם השתמשו במינרלים יקרים כדי להפיק את הצבעים העזים של הציורים שלהם. זו הייתה משימה קשה במיוחד: ידע מדעי בכימיה ובפיזיקה נדרש כדי ליצור צבעים שלא יעלמו וידהו עם הזמן. בעזרת עופרת הם הפיקו גווני אדום, צהוב ולבן, מפחם הפיקו שחור, ומפיגמנט של נחושת הפיקו ירוק עז, הכחול הופק ממינרל לאפיס לזולי, שהגיע לאירופה מאפגניסטן. הפיגמנטים היו יקרים מאוד, וקשים להפקה ולשימוש. אבל גם עלי זהב בוהקים קישטו את הדפים, לצד צבעים אורגניים בגווני אדום, חום, צהוב וורוד. חלמון צהוב נתן לציורים ברק מיוחד, שנשאר חי עם השנים.

lluminated manuscript. Psalter. William de Brailes (French). 7 surviving leaves from a psalter completed in Oxford, England, ca. 1240. Titles: Fall of the Rebel Angels, Scenes from Adam, Eve, Cain and Abel, Last Judgement, Wheel of Fortune, Christ and David, and Tree of Jesse.

Initials C and O Model book Italy, Tuscany, probably Florence, c.1150-1175

Haft Paykar (The Seven Beauties, 1197). Also called Bahram-Nama. Nizami Ganjavi (Persian, 1141 to 1209). Sixteenth century edition.

בעידן שלפני הדפוס, ולפני שהמוזיאונים הפכו את יצירות האמנות זמינות לקהל הרחב, הספרים המאויירים היו יצירת אמנות חשובה שמילאה את הספריות של עשירי אירופה. בעזרת עבודת שימור משמעותית, הצבעים החזקים של האיורים חזרו אל הספרים, ומילאו אותם בחיים חדשים. למשל, עכשיו אפשר לראות שוב את גווני העור של הדמויות המצויירות, בין לבן חיוור, לירקרק בהיר, וורוד חי. הגוונים השונים של העור היו בעלי משמעות: גוון העור של הדמויות החיוביות היה ורדרד ואילו ה'רשעים' צוירו בגוון ירקרק יותר. עכשיו, עם השימור הצבעוני, הסמליות של הציורים שבה לחיים. גם הגוונים של השמלות, בין כחול, ירוק, וסגול, הראו על המעמד החברתי והמוסרי של הדמויות. המצאת הדפוס, הצילום והאינטרנט הדירה את האיור ממקומו המרכזי כאמנות ואומנות. התערוכה בקיימברידג' מראה את עושר עולמם הסימלי והתרבותי של המאיירים, שכל מטרתם הייתה רק לקשט, לעטר וללוות את הטקסט הכתוב. אך אחרי מאות שנים, נראה שהעושר הויזואלי של האיורים קיבל משמעות עצמאית, הרבה מעבר לספרים שהם קישטו. המבט שלנו היום בציוריי המינייאטרות המורכבות והעשירות בצבעים, מעלה באופן טבעי את ההשוואה בין ההישגים האנושים בעידן מוגבל טכנית לעומת היכולות בעידן ההישגים הטכניים העכשווים.הטכנולוגיה עוזרת לשמר את הישגי האמנות של העבר, אך האם היא מסייעת גם לייצר אמנות חדשה ומרהיבה?

Giovan Battista da Udine, The Adoration of the Magi from the Antiphonal of San Marco, Venice, c. 1567-1572