איטליה, דצמבר 2015.

האם מפות גיאוגרפיות מודפסות על נייר שייכות להיסטוריה? 

ירושלים

חבר שאל אותנו השבוע מה הדרך הקצרה ביותר להגיע לעיר סמוכה. למרבה פליאתו, במקום לפתוח אפליקציה או נווט אוטומטי, פרסנו על השולחן מפה, מפה גיאוגרפית, פשוטה ומוכרת, מודפסת על נייר מרשרש ופריך.

ורשה

בעידן הדיגיטלי למפה מודפסת יש ניחוח מאובק או אולי יופי נוסטלגי, תלוי בעיני המתבונן.

העובדות הן שבזמן קצר ומהיר זנחנו את האטלסים והמפות ועברנו לצרוך אינפורמציה על מקומות באמצעות צילומי לווין מדויקים עד אימה בגוגל. כל מסתרי הערים הרחוקות יכולים להתגלות בקלות בסיור ממוחשב וירטואלי כשהם מוצגים על צג האייפד. אל הערים נגיע בעזרת מערכת הניווט אחרי שנבחר את השפה של הקריין שיורה לנו באדיבות איפה לפנות וכמה זמן נותר עד להגעה ליעד.  

קאלאטיה, קלציו

התשוקה למסעות קרובים ורחוקים לא נולדה, כמובן, בעידן הדיגיטלי. גם בעבר אנשים רצו לדעת ולראות את ערי העולם גם בלי לקום מכורסתם הנוחה. את הפתרון לבעיה הציעו גיאוגרפים מומחים והיא הפכה נגישה אחרי שגוטנברג המציא את מכבש הדפוס.

פאלמנובה

מוסקבה

במאה ה-15 נפוצו באירופה אטלסים מודפסים של ערי העולם, המאגדים מפות מאוירות וצבעוניות של הערים החשובות, היפות והמעניינות ביותר בעולם, כולל הסברים מלומדים על אטימולוגיה, כלכלה ותרבות. מידע אמין – פחות או יותר – על ערים רחוקות הגיע לאירופה ממטיילים מקצועיים, שסיפקו גם תיאור של מלבושי התושבים ומנהגיהם. טיילים מנוסים יכלו לשוב בעזרת האטלס אל מחוזות אהובים, ואילו יושבי בית יכלו לגלות עולמות חדשים שלעולם לא יוכלו לראות במציאות.

איפר, פלאנדריה

מרסיי

ערב השנה החדשה, התחלנו לתכנן את הנסיעות של השנה הקרובה. פתחנו את תיבת האוצרות שלנו, ספר מפות ערי העולם מהמאה ה-16. בניגוד לגוגל, אטלס ערי העולם לא נועד רק לתיעוד גיאוגרפי עניני ומפורט. ציור מפות מדע מדויק שפותח בעיקר בגרמניה ובהולנד, היה גם כלי לחינוך ושליטה תרבותית. הגיאוגרף גיאורג בראון, שניצח על הפקת אוסף מפות החשוב הזה שהתפרסם לראשונה בין השנים 1572-1617, קיווה להראות לקוראיו את ערי אירופה, אסיה, אפריקה ואמריקה, אבל גם להדגיש את הסכנות הכרוכות במפגש עם תרבויות לא-נוצריות.

מקסיקו

בקהיר, הוא הזהיר את המבקרים מפני ביקור במקדשי אלילים ובמסגדים. בהונגריה, הוא הזכיר את האימה של הנוצרים המקומיים מפני הכובשים התורקים, שנהגו באכזריות רבה ושיפדו את קורבנותיהם על עמודי עץ.

מבחינה אסתטית, הוא טען שאין לאירופה מונופול על היופי והעידון: ערי דרום אמריקה, כמו קוסקו ומקסיקו, זכו לשבחים רבים, ויופיין הושווה לערי צרפת וספרד. גם עדן וקונור מתוארות כמרכזי מסחר נאים ומפותחים. אך הסכנות המוסריות בניכר ממשיכות, לפי האטלס, לארוב למטיילים.

קיימברידג'

קיוס

ונציה

המפות המדויקות, חששו הגיאוגרפים, היו יכולות להיות יתרון בידי האויבים שירצו לכבוש את ערי אירופה (הכוונה הייתה בעיקר לתורכים מוסלמים). הפתרון היה פשוט: הם הוסיפו למפות איורים של בני אדם, וטענו שבגלל האיסור המוסלמי להביט בצלם אדם מצויר, האויבים התורכים לא יוכלו לעשות כל שימוש במפות המשובחות. האמונה הזו הייתה אולי נאיבית, אבל מעידה על הלך הרוח באירופה של המאה ה-17. השגשוג הכלכלי והמדעי העלה את בטחונם של האירופאים בגדולתה של תרבותם, אך גם הגביר את חששם מפני מתקפה מצד עמים נוכרים, שהיו בעיניהם ציביליזציות מתחרות. 

נאפולי

ספר המפות העתיק הוא בעינינו השראה למסעות חדשים. בניגוד למפות החדשות והדיגיטליות, מפות הערים העתיקות מציתות תשוקה להכיר את התרבות, המנהגים והאווירה של הערים המצוירות, בהתאם לאופן שבו ראו אותן הגיאוגרפים. להתראות בפוסטים הבאים! 

מפות מתוך:

Braun/Hogenberg. Cities of the World, Taschen, 2008.