מסע בשבוע אופנה אלטרנטיבי

תל אביב אוקטובר 2015

תצוגות אופנה עונתיות היו עניין של מסורת בפריס בירת האופנה של תחילת המאה הקודמת.

אבל דווקא ניו יורק מיסדה כבר בזמן מלחמת העולם השנייה את שבוע האופנה המסחרי הראשון.

מאז עשו הדוגמניות אלפי קילומטרים מפרכים של מסלולים כדי לקדם את בתי האופנה משני עברי האוקינוס. בשנים האחרונות צצים בכל עיר בעולם שבועות אופנה רשמיים ופרטיים המניעים את  המסחר הקפיטליסטי של תעשיית ה״זוהר״ המקדמת מעצבים כוכבים, מותגי יוקרה וידוענים.

ימי העדנה של שבועות האופנה הישראלים היו קצרים. בשנות השבעים של המאה הקודמת תעשיית האופנה והטקסטיל הייתה עדיין חשובה כייצוא תרבותי, וגם כי הכניסה מטבע חוץ לקופת המדינה.

אפשר לזכור בנוסטלגיה את הסכום האגדי של מיליון דולר שייצא מפעל אתא המיתולוגי בשנת 1954. אז זה היה כחמישית מערך היצוא של המדינה הצעירה.

מאז סוף שנות השמונים ישראל ויתרה על תעשיית הטקסטיל, ואחרוני מפעלי יצור האופנה נסגרו לטובת יבוא מסיבי של אופנה מוכנה מארצות בהן תאגידים גלובליים מנצלים את כח האדם הזמין והזול כדי להשיג עלויות יצור נמוכות.

חנויות מותגים וקניונים כבשו כל חלקה טובה (ועל כל זה כתבנו כאן). אך זכרונות מתוקים ואינטרסים מסחריים חברו יחד שוב, ומאז 2011 צצו ניסיונות להשיב את ימי הגלאם של ״שבוע האופנה״ המקומי בהם דוגמניות ישראליות לבשו אופנה ישראלית והציגו אותה לקניינים ועיתונאים זרים. כתבנו על כך כאן .

צילומי האוסף של אילנה אפרתי מאחרי הקלעים של שבוע האופנה תל אביב שהתקיים בתחנה, 2013. קרדיט: קוקו.

מציאות של העדר תעשייה אמיתית מייצרת גם העדר מוסדות מארגנים ברמה מקובלת בעולם, כמו למשל לשכות מסחר או לשכת תעשייני טקסטיל או מועצות תרבות ועיצוב המסתייעים גם בתמיכה ממשלתית.

התשוקה של המעצבים לשבוע אופנה חברה לאינטרסים המסחריים והפרסומיים של גורם פרטי. נראה שזו עיסקה אידאלית למעצבים המקומיים ששמחים לקבל חשיפה תקשורתית מסיבית, אך במציאות הם נרתמים לקדם אינטרסים של קניון מסחרי פרטי שיפעל בעתיד במרכז העיר תל אביב.

שלא כמו בערים המערביות בהן העיריות מעודדות ומטפחות רחובות אמיתיים עם חנויות עיצוב מקומי מגוונות, בתי קפה ומסעדות לצד גלריות ומוזאונים, פרנסי העיר תל אביב מקדמים קניונים ומתחמים בהם מותגי אופנה מהירה בינלאומית ואנונימית משלמים שכירות גבוה וארנונה וגורמים למעשה להזנחת הרחוב התל אביבי הקלאסי, המייצג את מרקם החיים האמיתי.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

"צילומי רחוב של נשים לבושות בבגדים מהמלתחות  הפרטיות שלהן", בעיצוב אילנה אפרתי, רחוב דיזינגוף, 2001, קרדיט אבי ולדמן

 

שבוע אופנה שמבוסס על יצוא אופנה מישראל הוא אולי חלום ציוני נוסטלגי שיש מי שעדיין מנסה לעשות לו נפשות אך במציאות הגלובלית, בהעדר תעשייה, חומרי גלם מקומיים ותשתיות יצור קשה יהיה להגשימו.  לא כל כך בטוח שבמציאות העכשוית יש למעצב מקומי קטן כדאיות כלכלית לקיים יצוא מישראל ואולי כדאי דווקא לחשוב מקומי ולחזק את העיצוב הפונה פנימה.

הגיע הזמן לחזק את המעצבים המקומיים הקטנים שיוצרים ומייצרים בבתי המלאכה בתל אביב. העיצוב הוא חלק מתרבות מקומית כמו ספרות, מוסיקה ואומנות וכך יש לחשוף אותו לעולם. יש לתמוך בעיצוב אופנה מקומי מקורי, לעודד איכות ושיח בין תחומי אולי באמצעות תחרויות עיצוב ושבועות אופנה אלטרנטיביים שינגישו את האופנה המקומית המרוכזת בתל אביב לתיירים אך גם ואולי בעיקר למקומות אחרים בארץ ולקהל הישראלי שרגיל לקנות אופנה בינלאומית מהירה או יוקרתית.

בסוף השבוע הבא בתאריכים 22/23/1015 מקיימת אגודת האופנה הישראלית ועמותת מחוץ לקופסא יוזמה כזו באירוע אלטרנטיבי לתצוגות המסלול.

כשישים בתי מלאכה וחנויות של מעצבים עצמאים יפתחו למבקרים ברחבי העיר.

אנו מזמינים אתכם לקחת חלק ביוזמה הזו ולבוא לבקר בסטודיו שלנו בו נציג מייצב ייחודי של אופנה ויצירה.

עוד פרטים בפייסבוק של אתר המארגנים ובפייסבוק של אילנה אפרתי  

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s