השבוע צפינו כהרגלנו בתוכניתו המושחזת והמשעשעת של הבריטי המועדף עלינו, ג'ון אוליבר, ששוחט מדי שבוע פרות קדושות בארצות הברית. הפעם, למרבה הפתעתנו, הוא הפנה את החיצים אל תעשיית האופנה. מסתבר שבארצות הברית, ממש כמו אצלנו, מטפחים בהתלהבות את קניית הבגדים הזולים כדת המונים חדשה. לא משנה ממה הבגד עשוי, איך הוא מונח על הגוף, ולמה צריך אותו – העיקר שמחירו 24$ או פחות ממאה שח. האופנה הזולה היא הטרנד – לא משנה איך הבגד נראה, הוא אופנתי כי הוא בזול. בארץ, כמו אולי בארצות הברית, בגדים לארועים נמצאים מחוץ לסקאלה הזו, ועליהם אפשר לבזבז רבבות שקלים ודולרים, אפילו בעבור ערב אחד (כמו שמלות הכלה המושכרות שממשיכות להיות מנוע כלכלי חזק למעצבות אופנה צעירות).

כמובן, אין שום בעיה עם בגדים זולים כשלעצמם, ואין בהכרח ערך מוסף בבגדים יקרים. זול יכול להיות יפה וטוב ויש מי שחושב אפילו דמוקרטי, כי המחיר הנמוך מאפשר לכולם לקנות אופנה. אך מלבד תהיות בנוגע לאיכות, כדאי לשאול גם שאלות על הקיימות והאקולוגיה. במילאנו ראינו שבחברת H&M הקשיבו לביקורת נגדם, ומעודדים את הלקוחות להחזיר לחנות בגדים "ישנים" (כלומר מלפני שנה, חודש או יום?) שיועברו על ידי החברה למיחזור, במקום לזרוק אותם לפח ולזהם את הסביבה. אבל התגובה הזו רק מעידה על גודלה העצום של הבעיה שיוצרת תעשיית האופנה הזולה, המייצרת כמויות גדולות מדי של בגדים זולים מחומרים סינטטיים שמזהמים את הסביבה.

אבל רבים לא מודעים לכך שלבגדים הזולים יש משמעות חברתית, כלכלית ופוליטית עמוקה. ג'ון המשיך להשתלח בחברות האופנה האמריקאיות הגדולות והמוכרות גם אצלנו, כמו גאפ, בננה רפבליק, וולמארט וכו. הנקודה היא, כמו שכבר כתבנו כאן בעבר, שיש מי שמשלם על המחירים הנמוכים של הבגדים האופנתיים: הפועלים. מי שמיצר את הבגדים האלה, בארצות עניות באסיה, עובד בתנאי עבדות, משתכר שכר מינימלי שלא מספיק למחייה, וסובל מתנאי עבודה ירודים ולעיתים מסכני חיים. כמובן שלא חסרה פה הזווית המגדרית: לעיתים קרובות הבגדים מיוצרים על ידי ילדות צעירות, אפילו בנות 12, שעובדות בתנאים קשים בשכר רעב.

אחת המרואיינות בכתבה של ג'ון אוליבר סיפרה שעד שנות ה-90, כמחצית מהאופנה האמריקאית יוצרה בארה"ב. עכשיו רק 2%. הבעיה היא כפולה: לפועלי האופנה היום אין זכויות ואין תנאים ראויים, ואילו האמריקאים שעבדו בתעשיית האופנה סובלים מאבטלה וירידה בכוח הקניה, שדוחפת אותם לקנות בזול, ובכך לחזק את טרנד האופנה הזולה, שבעצם תרם לעוני ולאבטלה המקומית. מעגל קסמים של ממש.

אתם מוזמנים לצפות בכתבה של ג'ון אוליבר ביו טיוב. את המסקנות על תעשיית האופנה המקומית תוכלו להסיק לבד.