ריגה, ינואר 2015.
בניו יורק הכריזו השבוע על מצב חירום מיוחד. סערת שלג איימה לכסות את העיר בכפור יוצא דופן, היסטורי ממש. האנשים הסתגרו בביתם, אחרי שצבאו על החנויות ורכשו אספקת מזון למצור. בריגה, בירת לטביה, כפור כזה הוא חלק משגרת היומיום בחורף, כאשר הטמפרטורה הממוצעת היא -10 מעלות. אף סופת שלג לא מאיימת על תושבי העיר או גורמת להם להסתתר בבתים. כשהגענו לריגה, קור חורפי ולבן כיסה את העיר, גם אם לא ירד שלג (היה קר מדי). ההיסטוריה המעניינת של העיר, בין העולם הבלטי, לכיבוש הסובייטי ולשכנים הסקנדינבים מצפון, מתבטאת בסגנון הארכיטקטוני וגם באורח החיים. בשנה שעברה (2014) ריגה הייתה בירת התרבות של האיחוד האירופאי, ולכן זכתה במענקים מיוחדים לעידוד יוזמות תרבותיות (הפרויקט המוצלח הזה נועד לחזק את התרבות והפיתוח של ערים פחות ידועות באירופה בעזרת קמפיינים, אירועים מיוחדים, מענקים ופסטיבלים). שיטוט מקרי ברחובות העיר העתיקה מגלה מבנים משופצים ומקושטים בציורים צבעוניים, פסלי חוצות, ומבחר כיכרות נאות ובהן בתי קפה אלגנטיים.
תור הזהב התרבותי של ריגה היה בתחילת המאה העשרים, כעיר מסחר אירופית חשובה. ארכיטקטים איטלקים וצרפתים הגיעו לריגה ובנו בה בניינים מקושטים ומעוטרים בפסלים, תבליטים ופיתוחי ברזל. הסגנון שהם יצרו נודע בהמשך כ"אר נובו". בריגה, בניגוד לערים אחרות באירופה, נותרו רחובות שלמים שכל הבניינים בהם מעוצבים בסגנון אר נובו עשיר במיוחד, שהפך לגולת הכותרת התרבותית שלה. פלישת צבאות אויב, כיבוש, שלטון סובייטי ועוני לא הרסו את היופי של האר נובו בריגה.
הבניינים המקושטים נראים כמו שמלות מפוארות, מקושטות בסרטים, קפלים, פרחים, ודמויות מיתולוגיות. כשחלפנו ברחוב אלברטה, קשה היה לעצור בעדנו מלדמיין את כיצד נראה עיצוב הפנים של הדירות, אילו בדים ורהיטים מילאו אותן, ומה לבשו הדיירים שלהן. אנשי ריגה לא נתנו לשאלות להשאר ללא מענה. הם שיחזרו דירה שלמה באחר הבניינים, מילאו אותה בחפצים מקוריים, תפרו למדריכות המוזיאון לבוש אותנטי (חצאיות ארוכות וחולצות מוסלין לבנות ורכות, ולעיתים גם כובע רחב תיתורת). לדירה, המשמשת כמוזיאון אר נובו, יש אווירה מלאת חיים.
גם התנור היצוק מברזל במטבח משמש עדיין לאפיית עוגיות. עושר הבדים, הדוגמאות, הרקמות והאריגות ניכר בעיצוב הפנים. בדי הפשתן, שמיוצרים בכפרים ליד ריגה, הם חומר הגלם הנפוץ בעיצוב הדירה. הצבעים עמוקים וחמים, ומתאימים לאקלים הקפוא של העיר. אחרי סיור ברחובות, הדירה המעוצבת והמשומרת משתלבת היטב באווירה המקומית. ריגה מציעה גרסה חמימה ומקושטת של הסגנון הסקנדינבי, ואפשר לתאר את הטיול היומי של בעלי הבית, במורד גרם המדרגות המצויר, אל הרחוב הקריר, ואל בית הקפה הבהיר, המעוטר בציורי קיר מסולסלים, בו מגישים עוגות גבינה עם פירות יער ותה חם. יותר ממאה שנה אחרי רגעי התהילה של ריגה, אחרי הכיבוש הגרמני והסובייטי, הזהות העיצובית של העיר מתחילה לקום לתחייה, בין אר נובו, בתי קפה היפסטרים אפרפרים, חנויות מעצבים מסוגננות וכיכרות מלבנים אדומות.
צילומים: אור רוזנבוים, 2015.
פינגבק: מסע בסגנון ליברטי | מסעות בגארדרובה·