מסע סוראליסטי פמיניסטי

באחד המסדרונות בין האולמות בתערוכה הגדולה והמרשימה של ניקי דה סן פאל בפריז הוצגו תמונות של האמנית כדוגמנית צעירה בשנות הארבעים. העדינות והרוך בפנים הצעירות שלה, על שער מגזין לייף האמריקאי, נראות שונות לחלוטין מהאמנית העצמאית והחזקה של העשורים הבאים. ממבט בנערה הענוגה בשער המגזין קשה לדמיין שהיא תהפוך לאחת האמניות המשפיעות והמוכרות במאה העשרים. ואולי דווקא בכך סוד כוחה של ניקי דה סן פאל, המשלבת יצירתיות ונשיות, שמחה וכאב במיצגים סוראליסטים ופמיניסטיים מרשימים.

Niki de Saint Phalle in Los Angeles, 1962

 

 

N_Phalle_Life_magzine

היא נולדה ב- 1930 בפרבר עשיר של פאריז אך עברה עם משפחתה לניו יורק וגדלה שם ברווחה. כדוגמנית צעירה ומצליחה היא נישאה לסופר הארי מתיוז, ויחד איתו חזרה לפאריז בשנות החמישים. אז, בגיל עשרים ומשהו, החלה את דרכה האמנותית. היא חיפשה את המדיום להביע בו אז זעמה על מצבן של הנשים: אמנם ניתנה להן זכות הצבעה ורבות הלכו לעבוד והפכו לעצמאיות מבחינה חברתית וכלכלית, אך עדיין הן חיו בעולם של גברים, שנוצר על ידי גברים ולמענם. לאורך חמישים שנות הקריירה שלה היא חיפשה דרכים להביע את היצירתיות הנשית, את הפיריון והכוח של האישה העצמאית והמאושרת, כפי שהיא רצתה להיות בעצמה.

Cheval et la mariée, 1963

Cheval et la mariée, 1963

היצירות הכי מזוהות שלה הן הדמויות הגדולות והמרשימות שנקראות בפיה "ננה". הן לא דומות בכלל לדמות השברירית והדקה של ניקי, אלא דווקא מביעות גודל, דשנות, אושר ושמחה, וצבועות בצבעים עזים.

Leaping Nana, 1970 Dolorès, circa 1968-1995

הרעיון הוא להביא את הנשים, היוצרות והיולדות, לקדמת הבמה ולתת להן מקום מרכזי בעולם. היא יצרה מיצגים ופסלים עירוניים שחגגו את הנשיות העדינה והחזקה שרצתה להביע. לדעתה של ניקי, אישה משוחררת יכולה לעשות כל דבר שתרצה, ולמלא כל תפקיד גברי, ובו בזמן ללבוש כובע מפואר ולהיות מאופרת ומטופחת כפי שתרצה. לכן היא לא חיבבה במיוחד את הפמיניסטיות שאימצו מראה והתנהגות גברית. הנשים צריכות למצוא, לדעתה, את הדרך הייחודית להן, שתשמש אולי מודל התנהגותי גם לגברים (ולא להפך).

Saint Sébastien/Portrait of my lover, 1960-1961

התערוכה כוללת גם עבודות פחות מוכרות, כמו סדרת ציורים שעשויים על ידי יריית צבע על בד באמצעות רובה, כמחאה נגד אלימות, או סרטים תיעודיים המציגים את תהליכי היצירה. בין המוצגים יש גם דגמים של Hon, מבנה-פסל בצורת אישה שוכבת על גבה, שהמבקרים בתערוכה מוזמנים להכנס לתוכו. היא יצרה את הפסל הזה יחד עם בפסל הצרפתי ז'אן טינגלי, שהיה לבן זוגה השני.

honniki

בנוסף, האולם האחרון מציג מודלים של פסלים סביבתיים שיצרה ברחבי העולם, בהשראת האמן גאודי. בין הפסלים נמצא כמובן גם "הגולם" המגלשה המפלצתית המפורסמת מירושלים, שעוררה שמחה מהולה באימה בילדי העיר.

nikki de Saint-Phalle golem

de-saint-phalle-01

Skull (méditation room), 1990

היצירה של ניקי דה סן פאל יפה בפני עצמה, וגם כחלק מהמסורת הדאדאיסטית הפריזאית. אבל בעיניינו זו הזדמנות דווקא לחשוב על המשמעות של אמנות נשית, ושל מעמד האישה בכלל. במקום להיות מצליחות כמו הגברים, ולנצח במשחק שאת כלליו כתבו אחרים, נשים צריכות להמציא מחדש את הכללים, להשתמש ביצירתיות ופוריות הייחודיות להן. הן צריכות ליצור מחדש את העולם לפי ראות עיניהן, במקום למצוא את מקומן בעולם של הגברים. זה מה שניסתה לעשות ניקי דה סן פאל, והתוצאה היא עולם פנטסטי, סוריאליסטי ומלא צבעים ורגשות עזים ובוהקים.

jardin_des_tarotsהתערוכה ניקי דה סן פאל מוצגת בגראן פאלה בפאריז עד ה 2.2.2015

http://www.grandpalais.fr/en/event/niki-de-saint-phalle

 

 

תגובה אחת ל-“מסע סוראליסטי פמיניסטי

  1. פינגבק: מסע שנתי – ארבע שנים למסעות בגארדרובה |·

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s