האם לעצב זה להחליט איזה אורך ילבשו העונה או איזה צבע הוא השחור החדש?

בשנים האחרונות, 'עיצוב' נעשה עיסוק פופולרי ונפוץ וגם מקור פרנסה. רבים הפכו למעצבים, או לבלוגריות מתוחכמות שמסקרות את סצנת העיצוב הצעירה ובאותה הזדמנות ממליצות לרכוש מגוון מוצרים ״באובייקטיביות כנה״ אך בשקיפות חלקית בלבד. השיח על העיצוב הפך לחלק הכרחי בתרבות, עוד ערוץ בידור או כמו שמכנים את העמודים המוקדשים לאופנה בעיתונות, "לייף סטייל".

למרות כל העניין הגובר בעיצוב ובאופנה, רק מעטים טורחים לשאול את עצמם ממה עשויים המוצרים שהם קונים, וממה נתפר הבגד שהם לובשים. השאלה מי מייצר את הבגד ואיפה נראית למעצבים, לעיתונאים ולבלוגרים, בפרט טכני חסר רלבנטיות. מעניין יותר להתעסק באורך החצאית מאשר בזכויות העובדים. מעטים תוהים למה בעלי חברות אופנה זוכים למשכורות עתק בעוד עובדים זוטרים משתכרים בקושי.

גם בכיכר ונדום הבגדים נתפרו במקום.

תופרת בית דנית בימים איטיים יותר. Anna Ancher, Sewing Fisherman's Wife, 1890 

לכן חשוב לדעתנו להפנות את השיח על מהות האופנה והלבוש להיבט החברתי. בתרבות המערבית המעודדת קנייה מהירה ואימפולסיבית, טרנדים מתחלפים, סיפוקים מידיים ועלות נמוכה, קל מאוד לשכוח שלאופנה ולעיצוב יש כוח כלכלי וחברתי. עיצוב טוב נועד להיות חלק מחברה טובה יותר, ואולי אף להעניק לה צורה חדשה דרך שימוש בחומרים חדשניים ובטכנולוגיות מתקדמות. עיצוב טוב נועד ליצור אסתטיקה חדשה, לא רק להפיק רווחים לבעל העסק. אנחנו לא חוששות לומר שבעינינו לעיצוב יש כוח ליצור גם אתיקה חדשה, המדגישה ערכים של שיוויון, צדק, חופש. אדם יכול לקדם את הצדק בעולם אם ילבש בגדים שיוצרו על ידי פועלים שזכו לתמורה הגונה לעבודתם.

כאשר מעלימים מהצרכן את העוולות שנעשים בשם הטרנד והאופנה, ומחליפים את מלאכת העיצוב ב״סטיילינג״ – מילה מודרנית שרידדה את העיסוק באופנה לדרגת פיטפוט חסר ערך וענין – לוקחים מהעיצוב את הכוח להשפיע ולשנות. הנהירה אחרי הטרנד מלווה באדישות מצד הקונים לתנאי העסקת הפועלים בתעשיית האופנה, שמשקפת חוסר עניין בחיים האזרחיים באופן כללי. יחד עם זאת, אפילו המחאה החברתית שנפוצה כאן בשנים האחרונות וטרנד הצמחונות ששטף את תל אביב לא לוו במודעות צרכנית גבוהה בכל הקשור לעיצוב. אך חשוב לזכור שכאשר רבים רוצים – או חייבים – לקנות בזול, הם מתעלמים מהמחיר ההומאני היקר שהבחירה הזו גוררת.

 צעירים משמרית מסורת החיוט בסביל רו בלונדון, 2014

כדי ליצור עיצוב טוב, מעצב צריך ערכים הומניסטיים. עיצוב טוב לא נובע מהעתקת טרנדים מז'ורנלים, תופעה רווחת בחלק מבתי הספר לאופנה בארץ. מעצב טוב צריך לדעת להתעלם מהשקרים שמפיקה המערכת הקפיטליסטית הדורסנית בה אנו חיים, שמעוררת אשליות באמצעות מערכות פרסום ויחסי ציבור אגרסיביים המגלגלים סכומי ענק במטרה לעורר את האשליה  ש"חייבים לקנות". התחרות הבינלאומית בשוק החופשי הוחלפה מבלי משים בשלטונם של תאגידים שלא חולקים את רווחיהם עם כלל החברה. התחרות שהם מעמידים למעצבים המקומיים היא בלתי אפשרית.  לכן ניסחנו שישה כללים פשוטים שנועדו לעורר השראה במעצבים ומודעות בצרכנים כדי להוביל שינוי חברתי דרך עיצוב ואופנה.

מעצבים טובים צריכים:

1 לגלות אחריות חברתית ואתית

2 להבין ולכבד את גוף האדם והשוני האנושי

3 להבין בחומרי הגלם ובהשפעת הייצור שלהם על הסביבה

4 לגלות גישה יצירתית וסקרנית

5 לשאוף לחדשנות ושינוי אך גם להתמיד כשהדרך אינה קלה

6 לגלות אומץ להתנגד לטרנד וליצור שפה אישית