אם חשבתם שפסטיבל סנרמו נגמר בשנות השבעים, טעיתם: באיטליה תחרות הזמר עדיין פופולרית ומצליחה וזוכה לרייטינג נאה בטלוויזיה הממלכתית. בשבוע שעבר הסתיימה המהדורה ה-64 תחרות השירים המפורסמת שהיא אולי גולת הכותרת של ה'איטלקיוּת'. חבורה של זמרים מהמפורסמים באיטליה מתכנסת לשלושה ימים של מופע נוצץ ומפואר שנערך מדי שנה באותו אולם בלב עיירת חוף בריביירה ומשודר בטלוויזיה הממלכתית. לאורך השנים, כל גיבורי תרבות איטליה הופיעו שם: טוני הקטן, ריטה פאבונה, זוקרו, לוצ'יו דאלה ועוד רבים ומפורסמים. לפי מיטב המסורת האיטלקית, את המופע היה מנחה כוכב טלוויזיה בחליפת ערב, ולצידו כמה דוגמניות-מגישות בחזה שופע וחשוף בלבוש מינימלי ובוהק. השנה הכיוון השתנה: המנחים היו צמד כוכבי תוכנית הראיונות המובילה של איטליה, העיתונאי פאביו פאציו והבדרנית לוצ'יאנה ליטיצטו. פאציו התפרסם בזכות גישתו האינטלקטואלית (גם אם לא ממש חתרנית או נוקבת), ואילו ליטיצטו נודעת כמי שלא שמה חשבון, אומרת הכל בפרצוף ושוברת באופן מוחצן ובוטה את הסגנון המאופק של פאציו.

גם לסנרמו ליטיצטו הביאה את סגנונה המוכר שהתבטא לא רק בדיבורים אלא גם בבגדים שלבשה. הסגנון שלה נובע מתדמית ה'אנטי-גיבורה' שלה כמרדנית ולא סמל מין, בחורה חזקה בלי בושה וגבולות. אמנם, מדי פעם לבשה שמלות ערב אלגנטיות, אך היא הופיעה גם בשמלת נוצות ורודה כפארודיה על הדוגמגישות הנפוצות בטלויזיה האיטלקית. לרוב לבשה שמלות אופנתיות אך מאופקות, מינימליסטיות ואלגנטיות, שונות מאוד מהסגנון המקובל עבור נשים בטלוויזיה האיטלקית. לא רק הלבוש השתנה, אלא גם התפקיד של המנחה הפך למשמעותי ובעל תוכן.

ראש הפרלמנט האיטלקי, לאורה בולדריני, מחתה בשנה האחרונה נגד הייצוג המעליב והמשפיל של נשים בטלוויזיה האיטלקית כ'קולבים' דוממים או כאם המשפחה שכל תפקידה להגיש פסטה לשולחן ארוחת הערב. גם לבוש הנשים בטלוויזיה זכה לביקורת. למרות שאיטליה היא ארץ האופנה האלגנטית והחדשנות העיצובית, ותעשיית האופנה מונעת בכוח על ידי נשים כמו מיוצ'ה פראדה או האחיות לבית פנדי, הטלוויזיה האיטלקית מלאה בדוגמניות-מגישות שכל תפקידן הוא לקשט את המסך לבושות בשמלות מינימליות וחסרות עידון. אך אולי גם זה מתחיל להשתנות.

איטליה היא ארץ של ניגודים: ממשלתו החדשה של מטאו רנצי מתגאה בכך שחצי מהשרים הם נשים, אך עד לפני 15 שנה רק 36% מהנשים יצאו לשוק העבודה. המצב היום השתפר במידה ניכרת: כ-46% מהנשים עובדות מחוץ לבית (לעומת 52% מהנשים בארץ), אבל התפיסה השמרנית של תפקיד האישה כאם ועקרת בית עדיין נפוצה למדי. רק השבוע קראנו כתבה בעיתון לה רפובליקה המתארת כמעט בתדהמה כיצד נשים בנות 30 מעדיפות לטפח קריירה מצליחה ולא מבקשות למצוא להן חתן. כיום, נשים רבות יותר בוחרות להיות עצמאיות: אם בשנת 1998 כרבע מהנשים העובדות היו בעלות עסק עצמאי, בשנים האחרונות שיעורן עלה לכשליש. השינוי אינו קיצוני, אך הוא מבטא עלייה ביזמות העסקית בקרב נשים, ואולי גם רצון להימלט מהשפעתם של מעסיקים שוביניסטיים. בעינינו הלבוש מבטא שינוי רחב יותר בגישה האיטלקית למעמד האישה, ואולי יחזק את המגמה הרואה בנשים שותפות פעילות לשיקומה הכלכלי, הפוליטי והתרבותי של איטליה, אחרי עשורים של שוביניזם, פרשיות מין ורדידות תחת הנהגתו של סילביו ברלוסקוני.