מה מסתתר מאחורי המסכה? 

 לעיתים קרובות הבגדים שאנחנו לובשים משמשים מעיין מסכה, חפץ המסתיר את הגוף – ואולי גם את האופי – מעיני המתבונן. המסכה היא אחד החפצים שמלווים את האנושות מזה אלפי שנים. אולי במקור מסכות שימשו לצרכי פולחן (המסכה העתיקה ביותר נמצאה בחברון, וגילה כתשעת אלפים שנה.) אך בעת המודרנית המסכה הפכה לחפץ חמקמק ומעורר השראה. האם המסכה חושפת את התת מודע או מסתירה את האישיות? האם היא מביעה את האישיות שלנו, או מחביאה?

בעברית, המילה מסכה קשורה ל'מסך', חפץ הטומן בחובו הסתרה וגילוי. אך ביוונית ולטינית, המילה למסכה היא 'פרסונה', אותה מילה שמובנה כיום הוא 'אישיות'. כלומר, אולי המסכה דווקא חושפת את האופי האמיתי של הלובש? בתיאטרון המסכות היווני נהוג היה לעטות מסכות שהדגישו לקהל את תווי האופי של הדמויות במחזה. כך גם מי שישב במקום מרוחק באמפיתיאטרון יכול היה להבחין בקלות בין הגיבור הטוב לגיבור הרע. אולי הבחירה במסכה, כמו בתיאטרון המסכות היווני, נועדה להדגיש ולהבהיר את תווי האופי האמיתיים שלנו, יותר מתווי הפנים הטבעיים שעליהם אין לנו כל שליטה?

בנצרות המסכה היא דווקא רמייה, ניסיון להסתיר את האמת ולהתחבא מאחורי מסך שקר. גם הפסיכולוגיה לפי יונג פוסקת שה'מסכות' הפסיכולוגיות שלנו נועדו להסתיר חלקים  באישיות וכך לכסות על האמת. בתרבות הרוחנית באפריקה, המסכות דווקא מקבלות משמעות מיסטית עמוקה, ומשמשת לתפילה או לריקודים דתיים.

 גם אוסקר ווילד השתמש ברעיון המסכה כדי להרהר על הדינמיקה של ההחבאה והגילוי שמאחורי היחסים הבינאישיים בחברה. רבקה איילון כתבה על כך ספר מעניין, החוקר את השאלה הפוסט-מודרניסטית האם יש אדם – או אמת אותנטית – מאחורי המסכה?

מסתבר שהאינדיבידואל בכל חברה בכל תקופה זקוק למסיכות. במאה העשרים ואחת האמן יוצר המסיכה המודרני הוא הכירורג . הכירורגיה היא האומנות של יצירת המסיכה בזמניינו ומאפשרת  את אשליית  הנעורים שהחברה שלנו  כה מקדשת  באמצעות ביטול קמטי ההבעה ומחיקת אפקט הגיל ישירות מפנינו ללא צורך בחוצץ פיסי מסתיר כמו המסיכה ההיסטורית. רבים התמכרו לטכנולוגיה המאפשרת לשנות את הפנים שהן אמצעי התקשורת האנושית הלא מילולית החזק ביותר.  

בעינינו המסכה היא אלמנט שמעניק כוח וגם מודעות עצמית. בין אם אנו עוטים מסכה כדי לחשוף את האישיות האמיתית שלנו, או כדי לעשות 'מסחרה' (מסכה בערבית), כלומר להטעות ולרמות לצרכי מסחר, אנחנו מוצאים במסכה כוח חדש לפעול ולחשוב על האופי האמיתי שלנו. אפילו אם המסכה היא רק משחק, כמו בנשף מסכות וניציאני, היא מעניקה לנו הזדמנות לחשוב על עצמנו, על האופי שלנו, ועל האופן בו אנחנו נראים על ידי אחרים. בחיי היומיום, גם אם לא נעטה מסכה פיזית או פסיכולוגית, הבגדים יכולים להעניק את אותה חוויה ייחודית של גילוי מחודש של עצמנו.

צילומים: רן גולני, אילנה אפרתי אוסף אביב 2014. ©