עד הזמנים המודרנים האדם שלט בכל הטכנולוגיות שלהן היה זקוק כדי לקיים את חייו. בעידן העיר והמכונה כישורים וטכנולוגיות רבים אבדו לטובת היצור ההמוני הנשלט על ידי המכונות, ולאנשים נותר להיות צרכנים ולא יצרנים. בעלי מלאכה ואומנים מעניינים אותנו מאז ומתמיד ואיתם אנו עובדות ביום יום: תופרות, אורגים, גהצנים, סנדלרים ועוד. לאחרונה גילינו שהעניין המקצועי והתרבותי שלנו הופך לטרנד בינלאומי, אולי בגלל נדירות בעלי המקצוע בעידן הטכנולוגי בו אנו חיים. ובכן הבשורה היא שבעלי המקצוע הם שוב באופנה.
יצאנו לבקר בכפר ייחודי ליד Chichester פארק היסטורי ענקי בסאסקס שבאנגליה. הפארק מקים לחיים כפר אותנטי שבתיו שומרו ושוחזרו כדי להפוך למוזיאון חי של חיי האיכרים בתקופת טיודור, במאה ה-16.
אלה המחשבות שעלו בראשנו כשפסענו בשבילי הפארק ההיסטורי הענקי בסאסקס שבאנגליה. הפארק הוא למעשה כפר אותנטי שבתיו שומרו ושופצו כדי להפוך למוזיאון חי של חיי האיכרים בתקופת טיודור, במאה ה-16. רוב הבתים אורגינליים, ונשמרו כשהיו בארבע מאות השנים האחרונות. כך האווירה בכפר המרופד מרבדי דשא למרעה ועצים דלי עלים עדיין משמרת את אווירת התקופה. לא מדובר בדיסנילד של טירות מפלסטיק.
כאן גם השיחזור נעשה באותם חומרים שבנו את הבתים המקוריים. הבתים הקטנים היו עשויים מטיט ואדמת המקום. הגגות נשזרו באופן מסורתי בחציר ועשב מיובש מקומי, כדי ליצור הגנה מפני גשם וקור. היום היינו מופתעים אולי מהבחירה בחציר כחומר מבודד. אך טכניקת השזירה העניקה לגג עובי, והפכה אותו עמיד ומבודד יותר מכל חומר אחד.
בין בתי המגורים מפוזרות סדנאות בעלי המלאכה : חרש ברזל, אופה לבני הבוץ, תופרת, בורסקאי, סנדלר, וקולעי סלים. כולם אספו את חומרי הגלם שלהם מהכפר, מלבד חרש הברזל. אך גם עבודתו התבססה בעיקר על ברזל אנגלי שהגיע ממכרות הממוקמים אך מאה קילומטרים משם, ועל מיחזור חפצי ברזל ישנים שלא היה בהם עוד צורך.
הבורסקאים מעבדי העורות השתמשו בפרות וכבשים מהכפר, ועיבדו את עורם לשימוש הסנדלר. התופרת התמחתה בשמיכות טלאים עשויות פיסות בד קטנות הממחזרות בגדים שאין בהם שימוש. בנוסף, בחורף הקר היו לובשים בגדי צמר מבושל וצבוע, שהגיע כמובן מכבשי הכפר.
מדי יום שבת המבקרים מוזמנים לראות איך 'בני הכפר' חיים את חייהם: מבשלים מנות מבשר חזיר, ירקות שורש וגרעיני חיטה, מבשלים בירה ויין שיכר מדומדמניות, אופים לחם על אש חיה. כולם לבושים בבגדים שהכינו בעצמם לפי שיטות מסורתיות. בעיניינו מצא חן שהמציגים בהצגה חיו אותה באופן מלא. ליום אחד הם היו אנשי המאה ה-16, ונראה שהם נהנים. האוכל שהכינו נראה מפתה, והבגדים שלבשו ביום חורף קר נראו חמים ונעימים לפחות כמו מעילי הצמר שלנו. אולי זו אשליה אידילית לחשוב שחיי הכפר של בני הטיודור היו נעימים ורגועים. אבל אין ספק שאנשי התקופה הכפריים ידעו למצוא רעיונות מוצלחים באדמה ובטבע שסביבם, וזה הרי היום האתגר של כל מעצב מוצר מעודכן.
אתר הפארק: http://www.wealddown.co.uk
להמלצות על מלון ומסעדה בקרבת הפארק בסאסקס, הציצו בעמוד ההמלצות שלנו, 'כתובת למסעות'.
צילומים: אור רוזנבוים, 2013. ©
פארק מקסים לביקור אבל לא ניראה לי שמישהו היה מוכן לחיות כל החיים בתקופה הזו…
אהבתיאהבתי
הי שוש, תודה על התגובה. אנחנו מסכימות שהחיים במאה ה-16 לא היו זוהרים במיוחד. אבל בעיניינו חשוב לזכור את מגוון עבודות היד שאנשים ידעו פעם לעשות, ופארקים כאלה עוזרים לשמר. מעורר השראה!
אהבתיאהבתי