מסע בין אמנות ואופנה – פוסט אורח

השבוע פוסט אורח מאת שליח הבלוג בניו יורק, הקורא המסור מידד גוטליב.

במטרופוליטן בניו יורק התקימה השנה תערוכה שמציגה שיחה דמיונית בין שתי ענקיות האופנה, אלזה סקיאפרלי Schiaparelli מתחילת המאה העשרים ומיוצ'ה פרדה Prada העכשווית .

מיוצ'ה פרדה

מיוצ'ה פרדה

אלזה סקיאפרלי

אלזה סקיאפרלי

Schiaparelli and Prada, Impossible Conversation

http://www.metmuseum.org/impossibleconversations

בתחילת המאה העשרים נשים המעיטו לצאת, וגם כשיצאו אז רוב הזמן הן ישבו בבתי קפה או בתיאטרון. לפיכך, גם מהטעם הזה וגם מטעמי צניעות, האופנה התמקדה בחלק העליון של הגוף. מכיוון שהרגלים הוצנעו, וכמובן כך גם הנעלים, אז לנעליים נשאר להיות רק בדמיון, כלומר "בראש". כך אני מבין את הציור של דאלי שהוא הסמל של התערוכה . הציור הזה של כובע בצורה של נעל, מעטר את הכריכה של הספר.

פוסטר התערוכה

בין השתיים התנהל ויכוח מאוד מענין לגבי הסוגיה: האם האופנה היא מקצוע או אומנות? אני מביא כאן את השיחה ביניהן על הנושא הזה.

ובתרגום חופשי:

סקיאפרלי: עיצוב בגדים הוא בעיני לא מקצוע אלא אמנות

פראדה: עיצוב בגדים הוא יצירתי אך אינו אמנות. אמנות היא ביטוי עצמי טהור, לא צבוע בהשלכות מסחריות. כמובן, כל אמן היה רוצה לעשות כסף, אבל מקור הרעיונות שלו או שלה צריך להיות טהור. מעצבי אופנה יכולים להיות – ולעיתים קרובות יש – רעיונות טהורים, אבל בסופו של יום הרעיונות האלה תמיד מוגבלים על ידי חשבונות מסחריים. אמנים יכולים לעשות מה שהם רוצים. יש להם חופש פעולה. מעצבי אופנה עושים בגדים והם צריכים למכור אותם. יש לנו פחות חופש יצירה. יש יותר מגבלות במקצוע שלנו. אבל, למען האמת, אם אופנה היא אמנות או אפילו אמנות היא אמנות, כל זה לא ממש מעניין אותי. אולי שום דבר אינו אמנות. למי איכפת!

—–

ועל כך אנחנו מוסיפות: האם ההבדל בגישותיהן של סקיאפרלי ופראדה לאופנה נובע מגישתן הפילוסופית האינדיבידואלית, או אולי גם ואולי בעיקר מרוח הזמן. אמנם כמו שאומרת מיוצ'ה מעצב האופנה רוצה מטבעו למכור את מרכולתו. אך הקשר בין מסחר, אמנות ואופנה עבר תהפוכות רבות בעשורים שחלפו מימי אלזה לימי מיוצ'ה. כיום קשה לומר שמה שמגדיר את האמנות הוא טוהר הכוונות היצירתיות של האמן – ואולי לכן מיוצ'ה אמרה שגם האמנות אינה באמת אמנות, אינה טהורה ובלתי תלויה בדבר. אז נניח בצד את הפרשנות של מיוצ'ה לדבריה של אלזה. בעינינו, הבדל מרכזי בין האמנות לאופנה הוא הקשר בין המוצר, האמן/מעצב, והצד השלישי. אם האמנות דורשת מהצופה התמסרות אינטלקטואלית, רגשית, אולי נפשית, הרי שהאופנה מציבה דרישות פיזיות בפני הלובש, ובתמורה אמורה להעניק נוחות, ואולי גם יופי. בעינינו ההבדל העיקרי בין אופנה ואמנות הוא בקשר בין היוצר לקהל שלו. הגישות השונות של שתי המעצבות הנודעות לקשר הזה – או במילים אחרות כיצד הבגדים שלהן יוצרים ומאפיינים את האישה האידאלית בעיניהן – ניכרות באופן ברור בצילומי האופנה שבחרנו להביא כאן.

הנה אוסף גלויות מהתערוכה, המדגימות היטב את הדומה והשונה בין המעצבות. כל הזכויות למוזיאון מטרופוליטן בניו יורק.

P1150326

P1150328

P1150329

P1150332

P1150335

P1150334

P1150330

P1150337

תגובה אחת ל-“מסע בין אמנות ואופנה – פוסט אורח

  1. בנות יקרות,
    ראשית, מיוצ'ה סיכמה את הדיון באומרה …"למי איכפת?". להבנתי היא אמרה; האינטלקטואלים יכולים להמשיך ולדשדש לחפור ולנבור בים הרעיונות והמילים, והיוצרים ייצרו ויצרו – בין אם אמנות ובין אם אומנות. נושא זה, אגב וכידוע – הוא ממש אינסופי.
    שנית, האם לאמני הרנסאנס, למשל, היתה יד חופשית לבטא את עצמם? הרי הם התקיימו מעבודות מוזמנות ומשירות תחת גחמותיו של שליט ופטרון וכמעט לא יצרו מתוך חופש ביטוי מוחלט. ובכלל איפה נמצא בר- הסמכא האולטימטיבי שיקבע את הקריטריונים האולטימטיביים? הצילומים שצורפו לפוסט, חלקם, לדעתי (הבלתי מוסמכת), אמנות לכל דבר ועניין. תודה

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s