מסע אופנה מציאותי

האופנה היא מראה של החברה בה היא מתקיימת.

לאחרונה התעוררנו למציאות חדשה. הסתבר לנו כי אנו חיים במעצמת אופנה בועטת ותוססת, עיר מדינה ולה שלושה שבועות של אופנה, שניים בתל אביב ואחד בחולון.

אופנה חדשה ונוצצת קמה על חורבות תעשיית טקסטיל מבוזרת ומפוזרת שפעלה אי שם בעיירות מוכות עוני ואבטלה שנשכחו ונעלמו מהשיח הציבורי (רק לפני שבועיים נסגר אחרון מפעלי כיתן בבית שאן, באופן סמלי כמעט). לפי השבועות האחרונים, אופנה היא לא בגדים ולבוש, אלא רהב, פאר ופרסום המשמשים בחוכמה ראויה להערכה את האינטרסים המסחריים. אם נדמה היה שהאופנה הישראלית מרימה ראשה ונולדת מחדש בחסות הפילנטרופיה של עולם העסקים הרי כדאי לזכור שאותם אינטרסים עיסקיים הם אלה שקברו את תעשיית האופנה שהפכה לא רווחית, מיותרת ונחשלת לעומת מוצרי הייבוא הנחשקים.

רבים יאמרו שהנה קמו פילנטרופים גדולים המסיעים ומקדמים את ה״תעשייה המקומית״. אולי זה כך, אבל הרהב, הגודל והמגלומניה בודאי לא משקפים סקטור קטן ושברירי הסובל מבעיות רבות, למשל: עודף ייבוא זול של רשתות אופנה מהירה, קניונים, וקהל שעבר שטיפת מוח תחת מתקפת יחצ"נות ופרסום – לרוב בחסות אותם גורמים עסקיים שהאירו באור יקרות את 'האופנה הישראלית'.

שבועות האופנה, שלושה אירועים שונים, משקפים באופן נאמן את התרבות הישראלית העכשווית: אינטרסנטית, מפולגת, מסוכסכת ומנוהלת על ידי יחצ"נים מתוחכמים עושי דברם של טייקונים הגוזרים קופונים מכל הכיוונים. כאשר העיצוב הופך למקדם מכירות הוא נהיה מוצר צריכה מסחרי ומאבד את הרלבנטיות של היצירה העצמאית.

זוהי מציאות תרבותית שבה, על רקע קוקטייל במימון הקבלן, ראש ״העיר מדינה״ מתגאה באוזני אורחים מקומיים וזרים שהוא החרים את שבוע האופנה הקודם – ניתן לומר הרשמי  – שנערך במתחם בבעלות העירייה ובחסות השגרירות האיטלקית. החיכוכים והריבים, החרמות וההפרדות, מייצגים יותר מכל דבר אחר את הניסיונות ליצור מראית עין של מכובדות. הנזק התדמיתי שנגרם לישראל ולהתחלה הקטנה ששבוע האופנה ניסה ליצור על ידי הזמנת עיתונאים זרים לסקר תצוגות של מעצבים מקומיים בהיבט תרבותי מתחבר לטעויות רבות נוספות ובעיקר ליד הקלה מדי על הדק החרם, כמו שלמדנו השבוע מביטול המביך והמקומם של השתתפות פרופ׳ פלדחי ראש מכון מינרווה באונ׳ תל אביב בביקור רשמי בגרמניה.

 בסרטו של רוברט אלטמן 'משהו ללבוש' הדרמה האמיתית מתרחשת לא רק על המסלול, אלא בעיקר מאחורי הקלעים של תצוגות האופנה. אין ספק שתעשיית האופנה מספקת כר פורה ליצרים, תשוקות, אינטרסים ומאווים, הבאים לידי ביטוי בבגדים עצמם, אך בעיקר בהתרחשות שסביבם.

post

איור: אילנה אפרתי.

6 תגובות ל-“מסע אופנה מציאותי

  1. רחוקה מעולם האופנה, אני קוראת כתבות, אוספת תמונות, מדמיינת את העולם הזה וכמה הוא (עלק) נשגב… אני נהנית מהתמימות הזו אבל גם ברור לי כמה הכל נגוע בגועל.
    תודה שהזכת לי, כי כל ה"ליקלוקים" האלו יוצרים מדרון חלקלק ונוראי ליוצרים בכל תחום…

    אהבתי

    • תודה על התגובה! לעיתים קרובות מדי אנו נחשפות רק לצדדים מסוימים של 'עולם האופנה', וחשוב לפתוח את הנושא לדיון.

      אהבתי

  2. פינגבק: מסע בין תגובות לשבוע האופנה | מסעות בגארדרובה·

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s