מסע אל הנהר

יצאנו בעקבות המטיילים הדגולים של המאה התשע עשרהלחפש את מראה השלווה הקייצית שלאורך נהר התרבות של איטליההשמועה אומרת שכשמרק טווין ראה את נהר הטיבר ברומא הוא שאל את מארחיו מדוע הם לא שמים בו קצת מיםבספרו 'התמימים בחו"ל' (The Innocents Abroad) הבהיר הסופר לקוראיו האמריקניים שהטיבר אינו רחב או ארוך כמו המיסיסיפיואפילו לא כמו ההדסון.

ועדייןמבקרים רבים במאה ה-19 מצאו את הנהר מעורר השראההם תיארו אותו כ'נהר הקדוש של התרבות', 'הנילוס של הציביליזציה המערבית'. אך כדי לראות את יופיו האמיתי והפסטורלי הם יצאו את רומא המתפוררתהמרשימה והדקדנטית לכיוון צפון. נקודת הציון הראשונה הייתה טיבולי, העיירה העתיקה ששמה כשם הנהר, בה נפגשים המים עם עתיקות רומאיות מעוררות השראה. המשך המסע צפונה יוביל את המטיילים לכיוון עמק הטיבר המשתרע בלב איטליהשםבין שדות חיטה וחמניותהנהר לא איכזבהמים הירקרקים העניקו שלוה רוגעתויצרו סביבם עולם של צמחים וחיות שנדמה מנותק מהסביבה החקלאית המקיפה אותו.

משוררים בריטים התפייטו לגדותיוציירים צרפתים ישבו לאורכו עם כני ציור ניידים והעלו על הקנבס את נופי הנהר בין המים הבהירים והאדמה החמה שמסביבומסע לאורך הנהר,שפעם ניתן היה לשוט בו בסירותיוביל את המטייל מרומא לטיבולי, לאורך חבל לאציו ואומבריה עד צפון טוסקנהדרך העיר ארצו. מקורות הנהר נמצאים אי שם בחיבור בין חבל טוסקנה לחבל אמיליה רומניה. מוסוליני אפילו טרח להזיז קלות את הגבול בין שני החבלים דרומה, כדי שמקורות הנהר יכללו בחבל אמיליה, מקום הולדתו. מאז ימי הרפובליקה הרומית ועד המאה העשרים הטיבר היה לא רק נוף פסטורלי נשגב, אלא גם סימן לשררה ושלטון. אך ביקור בעמק הטיבר השקט והשלו לא מסגיר את צדדיו האחרים של הנהר.

צילום: אילנה אפרתי. כל הזכויות שמורות, אין להעתיק ללא אישור.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s