למסעות יש קסם מיוחד בגלל שבירת חיי השגרה המוכרים, ומעבר לעולם הנסיעות בו חוקים שונים ותפאורה ייחודית. כיצד מתחיל מסע? איפה עובר הקו בין המוכר להרפתקאה? מצבה הגיאופוליטי של ישראל שולל אפשרות של מסע ברכב: כאן לא ניתן לקום בבוקר, להיכנס למכונית, ולנסוע הרחק, בלי תכנון ומטרה. לכן כל נסיעה חייבת לעבור בשדה התעופה, כל מסע מתחיל בטיסה. אנחנו כבר רגילים לתחושת הציפייה הרוחשת בנו בשדה התעופה, כאשר אנו עוברים את שורת הטקסים המוכרים, הביקורות והתשאולים, בדרך למסע מחוץ לארץ. חלק גדול מקסם המסע מתחיל כאן, כאשר חוקי היומיום מתרופפים ונהלים אחרים, נעימים או מטרידים, מכתיבים את סדר היום בדרך למעוז חפצנו.

אל הסיפון

אולם עד לפני שנים לא רבות מסעות בניכר החלו לא בנמל התעופה אלא בנמל הימי. נסיעות ימיות מציעות חווית מסע בקצב ייחודי, איטי ורוגע, מנותק משגרת החיים היומיומית. ההרפתקאה מתחילה כבר באוניה, במסע הארוך הנמשך ימים ולילות אל יבשת אחרת. לכן כל מסע נמשך שבוע, שבועיים, ואולי יותר. כדי להגיע לניכר יש לחצות את הים, ואולי להמשיך אל ימים אחרים, רחוקים, כחולים וקרירים, מהים התיכון הקטון אל האוקיינוס הרחב. לכן מסעות באוניה אינם כנסיעה קצרה באוטובוס, אלא חלק משמעותי מהחופשה.

אונית 'שלום' של צים, צילומים מתוך כתבה באתר 'הארץ'.

לפני שנים, כאשר ציפו שנתיבי השיט מישראל יהפכו פופולריים עבור תושבי הארץ ותיירים מהעולם, הגיעה שעתן היפה של אוניות השיט המפוארות. יומרת העיצוב היוקרתית של עולם השיט הישראלי הגיעה לשיאה באוניית 'שלום' של חברת צים, שהושקה בשנות השישים בקול גדול, וחייה חיים קצרים של פאר ורהב, עד שקרנה ירדה בעקבות תאונה קטלנית עם מיכלית נורווגית. האוניה, שבין מעצביה הייתה האדריכלית דורה גד, הייתה מופת לעיצוב ישראלי של התקופה, בשילוב מפתיע בין מינימליזם וראווה. עבודות של מיטב האמנים הוצגו בקיטוני הנוסעים, והפכו את האוניה למוזיאון נייד, ששט ברחבי אגן הים התיכון.  

מסעות ימיים אל איים רחוקים

עם השנים רבים מהנוסעים העדיפו יעילות ומהירות על פני נסיעות פאר בימי העולם. לכן קשה מאוד למצוא אוניות, שאינן ספינות שיט מפוארות אלא כלי תחבורה נוח, בהן אפשר לשוט מישראל לנמלים רחוקים. אבל אנחנו מכירות גברת ושמה טסה (Tessa ) שבאופן עקרוני לא מוכנה לטוס. למרות זאת היא טיילת הרפתקנית מלידה, ומספרת לנו שכבר כארבעים וחמש שנה היא לא טסה, ובכל זאת מטיילת בכל העולם באוניה. טסה היא ילידת בריטניה, בה מסורת אימפריאליסטית עזרה לשימור היכולת הימית גם לשימוש אזרחי. גם אחרי שעלתה לישראל התעקשה טסה לנסוע לכל העולם, באוניה. זמן הטיול האיטי מוסיף לנסיעות נופך הרפתקני ייחודי, אולי רומנטי וקלאסי, כמו בספרי אגתה כריסטי. שנים רבות נהגה לשוט מנמל חיפה לאיי יון, משם לאנקונה, ומשם ברכבות עד ללונדון. אך האינתיפדה שמה קץ לאוניות הנוסעים, ואין עוד דרך לצאת ממדינת ישראל אלא בטיסה.

נסיעות בים מציעות מסע בקצב אחר

למרות שהמסע באוניות משא אינו מלבב במיוחד, ובוודאי רחוק מאוד ממסעות היוקרה המרהיבים של האוניה 'שלום', עבור טסה זו הדרך היחידה לצאת את גבולות ישראל. כך טסה גילתה אחרי כמה שנים שחברת גרימאלדי האיטלקית התחילה להציע הפלגות בים התיכון באוניות משא של מכוניות. טסה ובעלה מצטרפים לשיט בנמל אשדוד, ומשם ממשיכים לאלכסנדריה, למרות שהמצרים לא מאפשרים לישראלים לרדת מהאוניה, ואלה נאלצים לצפות בצער בצריחי המסגדים העולים מן העיר. אך מסעות באוניה יכולים לקחת אותנו להפלגה אל עולמות רחוקים יותר מהים התיכון המוכר. מהונג קונג טסה חצתה את האוקינוס השקט לסן פרנסיסקו, ובדרך ביקרה בגני הזן הנודעים של שנקרי-אן, בעיר הנמל יוקוהמה. אך במהרה התברר שהאוקיינוס השקט הציע פחות הרפתקאות מהצפוי: הערפל הכבד האופף אותו מסתיר את נופי הים המרהיבים.

נופים מרגשים מן הים

המסע בים מציע הרפתקאה אחרת, מזמנים אחרים, למי שעיתותיו בידו ואינו ממהר להגיע ליעד בתוך שעות מעטות. ואולי זוהי ההוכחה הניצחת שלעיתים המסע הוא המטרה, הנסיעה היא ההרפתקאה, ולא הביקור ביעד זה או אחר, בארץ רחוקה. ועכשיו, כשאוניות היוקרה חוזרות לקדמת הבמה, ורבים נוסעים לשיט מפואר סביב הים התיכון, אנחנו נזכרים באופי המיוחד של המסעות בים. האם ספינת התענוגות של היום מציעה אותה חווית גילוי ימי של אוניות העבר? גם אם הנסיעה באוניות שעשועים אינה תמיד אידאל המסע ההרפתקני שבדמיוננו, עדיין, הים הוא אותו הים, ומציע לנו אופק רחב וכחול של התרגשות. וגם אם לא נצא למסע ימי, לפחות נוכל להפליג בדמיון.

מעיל נייר מעופף מעל הים, מתוך אוסף בגדי נייר, אילנה אפרתי, 1995. צילום רן גולני