מסעות בספרים

בכל סיפור מסתתר מסע: גיאוגרפי, נפשי, היסטורי. אולם סיפורים מסוימים מגדירים את עצמם כיומני מסע, המתעדים נסיעות מדומות ואמיתיות, ביבשות רחוקות וגם ממש פה ליד. הפעם נבחר מתוך אוסף ספרי המסעות שלנו מהספרים האהובים עלינו ביותר, כאלה שאנו אורזות בתיבת המסע שלנו לקראת צאתנו לטיולים.

 

נקודת הפתיחה שלנו היא תמיד 'מסע סביב חדרי' של גזבייה דה מסטרה, שהיה חייל בצבא ממלכת סרדיניה בתחילת המאה ה-19. הוא הוצב בטורינו שבצפון מערב איטליה, ושם נענש על אי מילוי פקודה: הוא רותק לחדרו למשך שישה שבועות. בהעדר שעשועים אחרים, הוא כתב יומן מסע. בתוך חדרו. הוא גילה מחוזות אקזוטיים בין השולחן למיטה, פגש בילידים – החתול – שארחו לו לחברה, ובעיקר דן עם עצמו על מגוון אסוציאציות ורעיונות שחולפים במחשבתו בלי משים. לעיתים רחוקות מזדמן לנו להסתגר בחדרנו, הנוח והמרווח, המצויד היטב במטעמים ובספות, ופשוט לחשוב ולכתוב. היום, כאשר אנו יכולות בעיקרון לנסוע מסביב לעולם לאן שנרצה, נדמה שלהסתגר בחדרינו ולכתוב זה מותרות.

מן החדר נצא אל הטבע, עם המלווה המתאים ביותר: הנרי תורו. הפילוסוף האמריקאי נטש את העיר הגדולה ופרש אל היערות, שם חי חיי צניעות ובדידות שבהם טיול של אחר הצהרים הוא תענוג עילאי. בספרו הקצר 'טיול' תורו מעודד את קוראיו להשתחרר מכבלי החברה ולחזור אל הטבע, אל המחשבה העצמאית ואל הדימיון החופשי. כמובן שהטיול בטבע אינו רק סיור בוטני: תורו ראה בהסתגרות מן הקדמה מחאה פוליטית חשובה נגד הקפיטליזם האורבני המנוון. במעמקי שגרת חיי החברה והעבודה, הריחוק הדומם כבר מביע התנגדות, ולו סימלית, לקצב האינטנסיבי של החיים היומיומיים שלא תמיד נתון לבחירתנו.

 

ובחזרה אל העיר. רבים טיילו במרחב העירוני, אך לא רבים מהם השתוו בחדות אבחנתם לולטר בנימין. בנימין כתב שהיה רוצה לשרטט את כל עולם חייו על מפה גרפית, המקשרת בין מכרים, ערים ורעיונות שיצרו את מחשבתו. בנימין משרטט בכתיבתו לא רק את העיר כמו שהיא, את בנייניה וגניה, את החנויות והרחובות, אלא את העיר כפי שהיא משתקפת בדמותו הייחודית של האינטלקטואל, ששייך לסביבתו אך גם בהכרח מתנתק ממנה שוב ושוב במחשבתו. הוא כותב ב'יומן ברלין': "לאבד את דרכך בעיר יכול להיות בנאלי ודל. נדרש חוסר ידיעה ותו לא. אבל כדי לאבד את עצמך בעיר – כפי שאדם מאבד עצמו ביער –  נדרש לימוד אחר למדי. אז, שלטים ושמות רחובות, עוברי אורח, גגות, קיוסקים או ברים חייבים לדבר אל המשוטט כמו ענף הנשבר תחת רגליו ביער, כמו קריאה מעוררת של אנפה רחוקה, כמו דממה פתאומית של קרחת יער ובמרכזה חבצלת."* בנימין הוא המשוטט המושלם, המאזין ברצינות משועשעת לקולות העיר, ושומע בהם את עצמו.

בעקבותיו של בנימין הלך יורם ברונובסקי, אינטלקטואל עברי מרשים ונדיר שספר מכתבי המסעות שלו הוא מהטובים שנכתבו בעברית. ב'מכתבים מדומים' מתוארים מסעותיו של ברונובסקי ברחבי אירופה שאינם עוד טיולים ב'אירופה הקלאסית', בדילוג מצולם ממונומנט אחד למשנהו. ברונובסקי נוסע אל ערש התרבות ממנה הוא שואב, אל המקומות מהם אנשי הרוח האירופיים שאבו את השראתם, ואולי הותירו בהם משהו ממנה. יותר מתיאור מסע, ברונובסקי מזמין את קוראיו להביט בנוף דרך עיניו של האינטלקטואל הסקרן, דרך עיניהם של המקומיים – דאנטה, בודלייר, פטררקה ופרוסט. הוא מקדיש תשומת לב מיוחדת לנוסעים אחרים: לקהילות האינטלקטואלים המהגרים של ערי אירופה, שיוצרים בה תרבות שאינה ממש מקומית, ואינה לגמרי מיובאת, תרבות של מסעות, כמו תרבותו של ברונובסקי עצמו. במידה רבה, מסעותיו אינם רק רשמים ממקומות אלא מהמילים שתיארו אותם, מעושר התרבות שנוצרה בהם ונותרה כתובה בדפים, מחכה שיקראו אותה כנגד הנוף בה נוצרה. החיבור העדין בין העיר והאנשים שחיו בה והפכו אותה לרעיון, הוא שמניע את מסעותיו של ברונובסקי, וגם, אולי את מסעותינו שלנו.

* תרגום שלנו.

הספרים:

גזבייה דה מסטרה, מסע סביב חדרי, נהר ספרים, 2007. לפרקים לדוגמא לחצו כאן.
יורם ברונובסקי, מכתבים מדומים, כרמל, 2002.
הנרי ת'ורו, טיול, כרמל, 2006. לגרסת המקור המלאה באנגלית לחצו כאן.
ולטר בנימין, המשוטט, הקיבוץ המאוחד, 1992.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s