מסעות אל התופרת – סיפורים אישיים (2)
"אני ילידת 1957 גדלתי בת"א. לאורך שנות ילדותי, אני לא זוכרת עד איזה גיל, היתה מגיעה אלינו הביתה פעם או פעמיים בשנה סופי התופרת. הורי היו מעבירים לכבודה את שלחן […]
"אני ילידת 1957 גדלתי בת"א. לאורך שנות ילדותי, אני לא זוכרת עד איזה גיל, היתה מגיעה אלינו הביתה פעם או פעמיים בשנה סופי התופרת. הורי היו מעבירים לכבודה את שלחן […]
אנו בוחנות את המודרניות ואת העיצוב ה'עכשווי' ומוצאות משקעים לעבר, שהרי אין יצירה עכשווית ללא שורשים עמוקי טווח. לעיתים השורשים האלה נשכחים, וכל חידוש מוצג כהמצאה מהפכנית, ואילו בעינינו היצירה […]
יום ביקור התופרת היה אפוף בהתרגשות מיוחדת. פעם בכמה חודשים, לקראת החגים, בנות המשפחה היו מתכנסות ליום של הגשמת חלומות אופנתיים. בגדים לא נקנו בחנות, מן המוכן. נשים יכלו להעלות […]
בין עשרות המוזיאונים של פאריז, הפטי פאלה (Petit Palais) נוצץ כיהלום קטן ומטופח. קל לדמיין שהמבנה המהודר בקרבת שאנז אליזה שימש פעם כביתם של אצילים אלגנטיים ומצועצעים. אך למעשה הוילה […]
התור ארוך בכניסה לתערוכה של חוסיין שאלאיין (Hussein Chalayan) במוזיאון לאמנויות דקורטיביות בפאריז. או אולי התיירים הרבים ממתינים להיכנס לתערוכה ליד, המציגה את אוסף המכוניות העתיקות של ראלף לורן. מפני […]
מסעותינו בקיץ הגשום הפריזאי הביאו אותנו לסייר במוזיאונים הקטנים והנחבאים של העיר. אחת התערוכות המעניינות ביותר בפאריז עכשיו מוצגת במוזיאון בורדל, ביתו של הפסל הצרפתי אמיל אנטואן בורדל. לפחות שלוש […]
בפאריס הקיץ מתחיל בעשרים ואחד ביולי ונגמר בעשרים ואחד באוגוסט. אלה לא תאריכים מקריים, אלא זו התקופה בה מפעילה עיריית פאריס את ׳חוף הים׳ על גדות הסן (הנה האתר הרשמי), […]
הקיץ אט אט משתלט על האוויר, ונראה שהשמש בכל מקום. הכל נעשה צהוב יותר. הירוק של השדות מפנה את מקומו לצהוב בהיר, שרוף ומעולף. שדות החיטה הצהבהבים נחרשים, ותלמי המחרשה […]
במבט ראשון, יש משהו מפתיע בעושר הצבעוני של אריחי הקרמיקה המחפים את בנייני ליסבון. אולי פשוט התרגלנו כבר לחדגוניות ולמינימליזם, שהמודרניות הכתירה כהישג עילאי. היופי העירוני של ליסבון נובע מהשימוש […]
הפשתן הוא צמח ים תיכוני רב מעלות: פרחיו הכחולים נאים לקישוט, זרעיו טובים לאכילה, ומסיבי הפשתן ניתן לארוג בד איכותי ועמיד. סיבי צמח הפשתן נטוו לחוטים עוד בימי יוון העתיקה. […]