ג׳איפור, פברואר 2026

השבוע כשרוחות מלחמה מנשבות מחדש במזרח התיכון, ראש ממשלת הודו הגיע לביקור. מודי מייצג את הכלכלה הרביעית בעולם, מעצמה בצמיחה, והוא הגיע לישראל כדי להתחמש בנשק מתקדם בעלות מיליארדים רבים. זה ללא ספק כסף שהיה יכול לשפר את חייהם של מיליארד וארבע מאות מליוני ההודים שסובלים מזיהום אויר חריף, בעיות תשתית ופערים חברתיים חריפים. אבל אנו חיים בעולם דינמי שבו מערכי הכוחות ההיסטוריים הולכים ומתפוררים ובמקומם נתפרים מוקדי כוח חדשים, לאו דוקא דמוקרטיים ושוויוניים.

במסעותינו בעיר גילינו, בנוסף לאתרי התיירות הקלאסיים שכל תייר פוקד בביקור, גם אירוע ִתרבות יחודי. זהו Jaipur Art Week שבוע האמנות המקומי שמאורגן על ידי קרן פרטית שהקימו אנשי עסקים. כך הזדמן לנו להכיר צדדים פחות תיירותיים של העיר, מעבר לבזארים בעיר העתיקה, לארמון המהרג'ה ולמצודות ההגנה העתיקות.

אירועי שבוע האמנות התקיימו באתרים רבים ברחבי העיר רחוקים משבילי התיירות. היו שם אמנים מקומיים, שמענו הרצאות, התנסנו בסדנאות שהנחו אמנים ואומנים כמו ציור מיניאטורי הודי, קרמיקה, בלוק פרינט, טכניקת הדפסת טקסטיל המפורסמת האופיינית לרג׳יסטאן. גילינו מוזאונים פרטיים של מפעלי תכשיטים מקומיים. שבוע האמנות הדגיש חיבור הדוק בין מסורות הקרפט לאמנות, כאן כל אדם הוא אמן.

הפער בין הרחוב, הבאזרים הצבעוניים ההומים והמלוכלכים לבין אתרים אלגנטיים מודרניים רובם פרטיים הוא בהחלט בלתי נתפס.

ניסינו למצוא הסבר לפערים. אך כששאלנו מקומיים ששוחחנו איתם, הם הסבירו שהאנשים שחיים בעוני ברחובות רובם מוסלמים שלטענתם אינם מעוניינים להתקדם ולהיות חלק מהחברה המודרנית ההודית. אלו לרוב משפחות מעוטות הכנסה או מובטלות עם ילדים רבים ,שחיים על קצבאות מדינה. ההסבר הזה, ששמענו מספר פעמים, מדגיש את המתחים בין הינדו למוסלמים מאז עצמאותה של הודו. קשה לאמוד את עומק האפליה נגד מוסלמים במדינת רג'סטן, שם הם כמעט 10% מהאוכלוסיה אך עדיין מודרים ממקורות הכוח הפוליטיים והכלכליים וסובלים מפשעי שנאה.

המרחב הציבורי מוזנח ללא אפליה. שטחים רבים בעיר ובסביבתה מוצפים באשפת פלסטיק המתגוללת ואף אחד לא אמור לאסוף אותה. אולי פעם ההרגל לזרוק אשפה בחוצת היה שלילי פחות כי האשפה היתה אורגנית והתכלתה עם הזמן. עם המעבר לשימוש מסיבי בפלסטיק ההרגל מייצר בעייה קשה ושונה.

אחד מהאתרים המרשימים שהוזמנו לבקר בהם בסיור מודרך היה פארק חדש בשולי העיר שהוקם על אחד ממוקדי האשפה. הפארק Kishan Bagh משחזר את הנוף והפאונה האופיינים לאיזור המדברי בו שוכנת העיר. זהו גן יבש בו הצמחים עמידים לעונות ללא משקעים, והמבקר מוזמן לפסוע על שבילים עשויים מאבן מקומית בתוך נוף הצמחיה, דוגמא יפה ומעודדת לשיקום טבע.

תערוכת קבוצתיות של אמנים רובם צעירים התקיימו באתרים פרטיים בעיר. במפעל תכשיטים מודרני ברובע של תעשיית התכשיטים המקומית (המעסיקה כאן כמאתיים אלף עובדים) הוצגה אחת התערוכות המעניינות. הוזמנו גם לסיור במוזאיון הפרטי של החברה המשפחתית Gyan Museum אשר הוקם על ידי בנים לזכר האב ומכיל את אוספיו כ2,500 חפצים שלא היו מביישים את ויקטוריה ואלברט בלונדון או ארט דקורטיף בפריס, וכוללים חפצי קראפט, טקסטיל, תכשיטים מאיזורים שונים באסיה ובעולם.  הביקור בחלל התצוגה הוא מסע בזמן, מחווה לידע האנושי, מסורות של עבודת יד, ויופי התרבות החומרית.