פאריז, ינואר 2026.

בסתיו האחרון, מרכז פומפידו בפאריז נסגר לשיפוצים שימשכו כמה שנים (ביקרנו בו ממש לפני הסגירה). אך האמנות העכשווית בפאריז ממשיכה לשגשג דווקא בזכות מוזיאונים פרטיים שנפתחו לאחרונה, כמו למשל בורסת המסחר, מוזיאון שנפתח על ידי קרן פינו, fondation Pinault שבעליה מחזיק גם בכמה מבתי האופנה הידועים בעולם, כמו שכתבנו פה. בבית הבורסה הותיק של העיר, שצורתו העגולה משמרת זיכרון של יעודו הראשוני כבית סחר בתבואה, מוצגת עד 19 בינואר תערוכה עשירה ומרתקת על אמנות מינימלית ומינימליסטית מאז שנות השישים.

אולמות התצוגה העגולים מציעים מבט רחב על הקונספט של אמנות מינימלית, שמשתמשת בפשטות צורנית, חומרית ורעיונית. הקרבה ליצירות מאפשרת התרשמות בלתי אמצעית, שמזמינה מחשבה.

כמה מהאולמות המעניינים ביותר מוקדשים לאמנית הברזילאית Lygia Pape שיצרה שניים מהמיצגים המרשימים לדעתנו במוזיאון. בתחילת דרכה היא יצרה אמנות אופטית וגרפית, גם בהשראת מסעות שערכה באירופה. אבל לאחר מכן פנתה לכיוונים אחרים שניכרים בשתי היצירות.

האחד, הוא מיצב וידאו שהיא צילמה בברזיל, בו קבוצת אנשים זרים שרבבו ראשם דרך חורים בסדין לבן גדול וכך צעדו יחד בכביש, לכאורה נפרדים אבל למעשה מחוברים בבד. בווידאו רואים איך נוצרת ביניהם אינטראקציה ידידותית אחרי המבוכה הראשונית, ויש במפגש הבסיסי הזה, שקורה דרך הבד, אווירה אופטימית ופשוטה.

בחדר אחר וחשוך, האמנית טוותה חוטי זהב ארוכים עשויים עור, שנמתחו מהרצפה אל התקרה ויצרו קווי עור אלכסוניים בחלל. הקשר בין תאורה, בד, ומרחב נולד במיצב מינימלי ביותר, שמזמין את המבקרים להתרשם מהקלות שבה החלל מתמלא משמעות דרך אלמנט דמוי נול מסורתי.

בחללי התערוכה הבלתי נגמרים האוצרת ג'סיקה מורגן חקרה אלמנטים שונים של אמנות מינימלית מרחבי העולם, והציגה פרשנויות מעניינות ואף מנוגדות למינימליזם האמנותי. האם מדובר על צורה גאומטרית פשוטה וחזקה, או דווקא על חפצי יומיום שממוקמים בסביבתם הטבעית, או דווקא על הפשטה קיצונית של היצירה? כל אלה הופיעו בתערוכה, שלא ניסתה בהכרח לספק תשובות. המיצב הדרמטי ברוטונדה, מג וובסטר יצרה צורות ענקיות מחומר דמוי חול שעורר עניין רב גם כי היצירה פוטוגנית במיוחד. בין האמנות העכשווית למבנה עצמו, שמעוטר בפרסקו צבעוני ועשיר, נוצר ניגוד מעניין שממשיך את המחשבות של אוצרת התערוכה על משמעות המינימליזם.