איטליה, דצמבר 2025
כמו כל סוף חודש דצמבר במהלך חמש עשרה השנים האחרונות, הגיעה העת לשבת ולסכם את השנה החולפת בבלוג שלנו מסעות בגארדרובה.
השנה אנו יושבות בגן לאור השמש החמה, מד המעלות מציין מעל עשרים מעלות. אם פעם נחגגו החגים באיטליה בתקופה זו בקור עז כשפתיתי שלג מרחפים באויר  בשנים האחרונות ימי השלג נעשים נדירים. באתרי הסקי השלג מלאכותי ולאורך חופי הים ניתן להשתזף גם בדצמבר.

אנו חוזרות למחשבה על ההתחממות הגלובלית, אחד השינויים המהותיים ביותר בחיי האדם במאה האחרונה שעדיין לא זוכה להתיחסות מתאימה מצד מנהיגים וקובעי המדיניות העולמית. זה אחד הנושאים החשובים עליו אנו כותבות כאן כל שנה, שינויי שלעולם האופנה המהירה והסופר מהירה יש חלק משמעותי ביותר ביצירת התנאים ההרסניים לטבע שדורשים מחשבה על העולם מעבר לאנושות (כתבנו על זה כאן).

הרגלים אנושיים, טקסים, וחגים נועדו משחר ההיסטוריה ליצר ״יציבות״ בעולם משתנה. אם בעבר קצב השינוי היה איטי ועברו דורות עד שאופנה השתנתה או סגנון המגורים עבר מהפך עמוק, ללא ספק ההיסטוריה האנושית לא מכירה את הקצב בה מתרחשים השינויים עכשיו.
אנו חיים בעידן של שינויים מהירים, חוסר יציבות, בלבול, חוסר אמון, מניפולציה וערעור אמיתות קודמות. מערכות החינוך לא מכינה את אזרחי העתיד של הדמוקרטיות לעולם משתנה במהירות, עולם בו קשה להאחז בחשיבה של ימין או שמאל. בינה מלאכותית תשלוט אם אנחנו נאפשר זאת. לכן בעולם שלנו נדרשת מכל אחד תרומה לשיפור המאזן טבע – אדם.

פיתוח דמיון יצירתי ויכולת גמישות מחשבתית רצויים יותר משינון חומרים שמיצרים קיבעון מחשבתי והאחזות בחולף. השנה חקרנו יוצרים והוגים שהצליחו להפתיע ולחדש בזכות גמישות ויצירתיות: ג'ורג'ו ארמני, דייויד הוקני, סוזאן ולדון, והלן פרנקנטלר.

ההתבוננות בטבע וההבנה של כוחה של המערכת המופלאה המאפשרת את הקיום האנושי למרות שבריריותה הוא מעשה יום יומי המחייב הודייה (כתבנו על זה כאן).

במהלך השנה החולפת יצאנו למסעות גם מעט יותר רחוקים מערי התרבות ומתערוכות ״בלוקבסטר״ עמוסות התורים. ביקשנו לחקור עולמות אחרים. התרחקנו ממוקדי ההגמוניה של התרבות המערבית לאתרים חדשים המבקשים לייצר שיח חדש ישן כמו בוכרה והביאנלה לאמנות החדשה שלה (כתבנו על זה כאן) באסיה המרכזית, מרחב גאופוליטי תרבותי רב תהפוכות, גשר היסטורי בין מזרח למערב. רצינו לשתף אתכם בעולם המשתנה באמצעות סיקור תערוכות אמנות ועיצוב כדי שלא נשכח שגם הן מעשי אדם למול ההרס והחורבן בעימותים ומלחמות המציפים אותנו מכל עבר.

הנושאים האלה עמדו במרכז הספר של אור, Air and Love שהתפרסם באנגלית בשנה שעברה, והשנה יצא לאור גם במהדורה נוספת. הספר מתאר את תולדות המשפחה שלנו, בין סמרקנד למזרח התיכון, ואת הקשר בין הגירה, תרבות וטבע דרך אוכל ומתכונים. נשות המשפחה, חנה, זולאי, פנינה ושולמית, מתגלות כגיבורות הנחבאות של ההיסטוריה, שלרוב לא זכו לתיעוד בארכיונים הרשמיים. הסיפורים שלהן הם כחוט השני בין ערים רחוקות, בין מסורות מקומיות שנראות שונות אך למעשה קשורות בהיסטוריה משותפת של הגירה.

ראינו את זכרון איכות האור הצפוני בקופנהגן של המאה התשע עשרה באמצעות הציורים שהותיר לנו vilhelm hammersohi, כתבנו על זה כאן ,שבהן גילינו אמת פשוטה, אמת הדרושה לקייום יצירת האמנות.

לסיום נביא מהגותו של מרטין היידגר בספר 'מקורו של מעשה האמנות׳:
"האמנות דרושה כדי שנוכל לחיות עם האמת.
האמנות קיימת כדי שלא נדרדר לאובדן בגלל האמת."

אנו מאחלות לכן הקוראות ולכם הקוראים שנה של אור, אמת ויופי.
אילנה ואור, מסעות בגארדרובה