פראטו, דצמבר 2025
מוזיאון הטקסטיל של פראטו, שהוא קרן למען שימור תרבות ואמנות יצור הטקסטיל, מציין בחורף 2025 יובל חמישים לעונת התערוכות המתחלפות. המוזיאון האינטימי ממוקם במבנה של מפעל טקסטיל ישן סמוך לחומת העיר העתיקה, סביב חצר פנימית בה השתמרה ארובה גבוהה עשוייה לבני טרה קוטה אדומות דרכה התפזרו אדי הקיטור של חדר המכונות של המפעל, בימי העבר יצרו כאן אריגי טקסטיל.
פראטו ידועה מימי הבניים כעיר הטקסטיל של טוסקנה בה ארגו ועדיין נארגים אריגי טקסטיל לתעשיית הבית וליצור בגדים (כתבנו על זה כאן). בתחילה היצור נעשה על נולי עץ ידניים ובהמשך עם המהפכה התעשיתית נולי העץ הוחלפו במכונות תעשיתיות שנוצקו בברזל וחוברו לחשמל.
לצד תצוגה קבועה של סיבים, פרטי ארכיון, נולי עץ ושאר אביזרים שהיו חלק מעידן היצור, המוזיאון מקיים תערוכות מתחלפות (כתבנו על זה כאן).
השבוע ביקרנו בתערוכה מרשימה שנפתחה בסתיו ותוצג עד אביב 2026 המוקדשת לשני יוצרים יחודיים אשר תרבות חומרי הגלם עמדה במרכז יצירתם. אלה מעצבי הוט קוטור שפעלו בפריס ולקחו חלק חשוב בשימור ובהמשכיות מורשת תפירת העילית המזוהה עם התרבות הצרפתית.
שני יוצרים צרפתים שהיו זרים, מהגרים כמו שאנחנו מכנים היום, אזדין אליייה שנולד וגדל בטוניס וקריסטובל בלאנסייגה נולד וגדל בחבל הבאסקים בספרד.
את אלייה ניתן לכנות בתואר אמן עיצוב בגדי נשים, חוקר, אוטודידקט שבזכות עבודה קשה ושאפתנות צנועה ואמיתית פילס את דרכו בבירה הצרפתית אליה הגיע ב-1956. נסיון העבודה בסטודיו של דיור ארך כמספר ימים אבל הפיטורים לא ריפו את ידיו של הצעיר הנחוש. הוא התקבל לעבודה בבית האופנה של גי לארוש, ואחרי שני עשורים בשנת 1979 פתח אטלייה עצמאי משלו לתפירת עילית ואסף סביבו אוסף של לקוחות נאמנות. הוא זכה חהצלחה והערכה שמיקמה אותו בפסגת ההוט קוטור הפריזאי.

במהלך השנים אלייה נהג לרכוש ולאסוף פרטי לבוש של בלנסייגה, דיור ומאדם ויונייה אותם נהג לפרק ולהרכיב מחדש תוך לימוד עצמי של סודות הגזרה, מבנה הבגד ושיטות התפירה היחודיות שפיתחו אמני ההוט קוטור הפריזאי שהעריך מהדור הקודם.
בשנת 2007 כעשור לפני מותו הקים אלייה קרן ללא מטרת רווח לשימור האוספים ההיסטורים שלו יחד עם יצירות אמנות ועיצוב כמו גם ארכיונו האישי, יחד עם ידידתו הקרובה עורכת ווג איטליה המנוחה קרלה סוזני ועם ollivier saillard היום מנהל הקרן ואוצר התערוכה. הקרן מנהלת את עיזבונו ומקדמת מחקר ותערוכות.
התערוכה הנוכחית המוצגת לראשונה באיטליה עוצבה במיוחד מחדש לצורך הצגתה במוזיאון של פראטו, נאצרה כבר והוצגה בפריס ב-2020 ומהווה שיתוף פעולה יחודי בין ארכיון בלנסייגה לקרן אלייה. לאחרונה נפתחה בגלריית דיור תערוכה מאוסף שמלות דיור של אלאיה, שמוסיפה עוד נדבך לדיאלוג המתמשך בין השניים שממשיך לעניין אוצרים ומבקרים.

עשרים וחמש יצירות של אלייה מנהלות דיאלוג עם מספר יצירות דומה מתוך ארכיון בלנסייגה בפריז אשר נוצרו בין 1950-1968. העבודות מייצגות ערכי עיצוב משותפים לשני היוצרים בני דורות שונים. אמנות החיוט מדגישה את מבנה הגוף הנשי. השמלות המוצגות על רקע לבן בוהק כהות ברובן וניתן להתרשם מהאפקט הפיסולי שלהן. בלנסייגה מתאפיין בשימוש באריגי צמר, סאטן ומשי, ואילו אלייה פיתח את החיוט הרך המזוהה עימו  בסריגים ועור. יחד, השמלות מאירות זוויות שונות בהיסטוריה של העיצוב העילי הצרפתי.