קופנהגן, ספטמבר 2025
הגלריה הלאומית של דנמרק מוקמת במבנה מרשים בסגנון ניאו קלאסי איטלקי אשר נבנה ב-1896. זהו מוזיאון האמנות הגדול ביותר בדנמרק, המבנה ממוקם בקצה פרק ירוק ורחב ידיים במרכז קופנהגן וטובל בירק רב הנשקף דרך קיר הזכוכית המרשים הניצב מול הכניסה, ליד בית קפה נעים להנאת המבקרים.

המוזיאון עשיר ביצירות אמנות, ציור, פיסול ועוד. יש בו אוסף מרשים של כמאתיים אלף עבודות אמנות ומבחר יצירות מתוך האוסף המרשים מוצגות בגלריות הרבות.
ראינו עבודות אמנות בטכניקות מגוונות, המתייחסות לתקופות רבות בהיסטוריה של האמנות המערבית, מ-1300 ועד היום, וזו היתה הזדמנות מיוחדת להשלים חלקי פאזל בתולדות האמנות המערבית. ראינו יצירות שנרכשו על ידי מלכי דנמרק ועל ידי אוצרי המוזאון בהמשך, אשר שמורות בקופנהגן הרחק ממוזאונים מרכזיים כמו הלובר, או האופיצי בפירנצה, וכוללות עבודות מימי הבניים, הרנסנס האיטלקי, יצירות של טיציאן, טינטורטו, ברויגל, רובנס, אל גרקו. היו שם יצירות אמנות מצרפת, מארצות השפלה, ועד אמנות מודרנית כמו פיקאסו מודליאני, מאטיס, בראק ועוד.

גלרייה מיוחדת מוקדשת ליצירות של אמנים צפון אירופיים ודניים מתור הזהב הדני סוף המאה התשע עשרה. שם אפשר להתרשם מהציור הדני הפחות מוכר במרכז אירופה, או מעבודות אחרות של אדוארד מונק למשל, הידוע יותר בזכות הציור הצעקה השמור במוזיאון באוסלו.

היצירות המוצגות כאן החלו את דרכן כאוסף הפרטי של מלך דנמרק, אשר העביר אותן לרשות העם הדני עם הפיכת דנמרק למדינה דמוקרטית במאה השמונה עשרה.

בזמן ביקורינו עובדי המוזיאון פרקו תערוכה לציון 500 שנים להולדת מיכלאנגלו ב-1475 שנקראה מיכלאנגלו לא מושלם. אוצרי התערוכה קיבצו יחד העתקים בגבס של פסלים ידועים של האמן ואפשרו לדנים לחוות בגלרייה אחת יחד יצירות שונות של גאון הרנסנס, הממוקמות בערים שונות כמו רומא, פירנצה ועוד מבלי לנייד את היצירות ומבלי שהצופה מחויב לעבור בשדות התעופה או לעמוד בתורים הארוכים בגלריית אופיצי. יש פה חזרה לקונספט המוזיאלי של עידן הטרום גלובליזציה, אז אספנים רבים רצו שיהיו בבעלותם העתקים של יצירות חשובות שלא יכלו לראות בניכר. ואולי יש כאן מחשבה מענינת על תיירות ברת קיימא שלא דורשת נסיעה (הרי מעטים ידעו להבדיל בין המקור להעתק המדויק שלו)?
באתר המוזיאון מציינים בגאווה את מספר המבקרים שביקורו כאן בשנה הקודמת, העומד על חצי מליון איש ואישה. זה בהחלט מרשים למדינה שמספר תושביה הוא כשישה מליון, ונראה שרבים מהם, יחד עם תיירים כמונו, מבלים בהיכלות המוזיאון בשגרת היומיום.