פירנצה, ינואר 2025
רוחות קרות נושבות. האויר צלול וקר, קישוטי החג שחלף נאספים מעל העצים והמבנים. החושך יורד בחטף וירח מלא ראשון לשנת 2025 זורח מעל כיפת הדאומו.
פאלאצו סטרוצי הניצב בלב העיר מארח תערוכות מתחלפות של אמנות מודרנית במרכז ההיסטורי של פירנצה (כתבנו על זה כאן), המעבר בין המראה החיצוני הספגני והחמור של המבנה העתיק בעל קירות האבן הכהים אל חללי התערוכה הנוכחית מלאת הצבע והאור מרחיב את הלב וממלא את העין באנרגיה טובה.

התערוכה הננעלת השבוע מתפרשת על כל אולמות הקומה הראשונה של המוזיאון ומתמקדת בעבודות של אמנית אמריקאית שפעלה מאמצע המאה העשרים ועד תחילת המאה העשרים ואחת. הלן פרנקנטלר עבדה על בדים גדולים תוך שהיא מפתחת טכניקה יחודית וחדשה חסרת תיכנון והגדרות. היא מוכרת כאמנית מודרנית ופורצת דרך כמו שהיא מעידה בסרטון וידאו המוצג בתערוכה, עבודתה התפתחה מאקספרסיוניזם אבסטרקטי אל ציור שתרם רבות להגדרה שנקראה זרם ׳שדות הצבע׳. היא נחשפה בתחילת דרכה האמנותית לעבודות של ג׳קסון פולק שהותירו עליה רושם רב, ובהמשך אף ביקרה את האמן בסטודיו שלו בלונג איילנד.

כשהיא שבה לסטודיו שלה היא החלה לצייר בטכניקה משלה על בד גולמי ללא הכנה מונח על הריצפה. היא עבדה עם צבעי אקוורל או שמן, חלקם מדוללים מאד ואחרים יותר סמיכים, והניחה להם להיספג אל תוך הבד. לפעמים פשוט שפכה דלי עם צבע על חלק מהקנווס ובהמשך עבדה עם ספוג כדי לשלוט בחלק מהקומפוזיציה האקראית. המשחק בין שליטה לאקראיות הוא המשך ישיר לטכניקה שהציג פולק לפניה, טכניקה המייצגת רוח חופשית ואינטואיטיבית המקבלת את האקראי כחלק חשוב מהתהליך האמנותי.

מבקרי התערוכה בפירנצה זכו לראות אוסף עשיר של עבודות של אחת האמניות החשובות של המאה העשרים באוצרות של Douglas Dreishpoon. זו התערוכה המקיפה ביותר של הלן פרנקנטלר שהוצגה באיטליה ואולי סוגרת מעגל עם הבחירה של האמנית ב-1960 לשכור את וילה ALASSIO בליגוריה שתשמש לה בית קיץ והשראה. העבודות הושאלו מקרן הלן פרנקנטלר, מטייט מודרן לונדון, מהמטרופולין ניו יורק, ונאשיונאל מוזאיון אוף ארט וושינגטון.