פירנצה, ינואר 2025
השבוע אירחה פירנצה את המהדורה ה-107 של היריד החשוב לאופנת גברים המתקיים בעיר. היריד נערך במקור בפלאצו פיטי כחלק מתנופת שיווק תוצרת האופנה באיטליה לקניינים אמריקאים בשנות החמישים, וכך קיבל את שמו. כעת היריד נערך במרכז התערוכות הגדול של פירנצה פעמיים בשנה. זה יריד מסחרי בו מציגים למעלה משבע מאות מותגים גדולים ויצרנים ומעצבים קטנים ממדינות שונות. בין המוצגים אפשר לזהות את החידושים של בגדי הגברים לעונה הבאה, שיצרני האופנה מקווים למכור לקניינים הבינלאומיים.

אנחנו שוטטנו בפיטי כדי להנות ממראה הגברים המטורזנים ולהביא לכן את רשמינו ואת הדימויים שנקלטו בעדשה שלנו. נראה שהחידוש לעונה הבאה הוא החזרה של המחויטים האיכותיים.

המסחר לטעמינו משקף מאז ומתמיד את התרבות של החברה המקומית. כתבנו כאן על משמעות הנזקים של האופנה המהירה לא רק על הטבע והאקולוגיה אלא גם על החברה בכללותה. מה המשמעות החברתית הרחבה של המסחר העכשווי חסר האתיקה? אנחנו מזהות בשני העשורים האחרונים מגמות של העלמות היצרנים הקטנים, התמוטטות של תרבות עיצוב ויצור מקומי ומשפחתי שהתקיים במשך דורות מאז ימי הביניים, חיסול מפעלים איכותיים שלא שרדו מול הצף הסחורות הזולות של התאגידים הבינלאומיים המיצרים בזול במזרח ומנגד העדר חינוך לאיכות של הצרכנים העכשוויים.

פיטי הוא סיפור אחר. זה עולם מסוג שונה, ‘אולד סקול׳ המציע באומץ אפשרויות אחרות. ניכרת פה השקעה לטווח ארוך במוצרי איכות, מינמליזם צבעוני ועיצובי, אלגנטיות צנועה, סוג של מראה השמור ״לכסף ישן״, לפי תפיסת עולם של אנשים אמידים שלא נהגו להתרברב ולנקר עיניים באורח החיים שלהם ולמרות עושרם בחרו במראה צנוע אבל איכותי.

מצב הרוח כאן משדר אופטימיות ושמחה. מוסיקה מתנגנת בחצר הפנימית של הפורטצה דה באסו. גברים לבושים בסגנון דנדי עכשווי מוקפדים עד לפרטים הקטנים ביותר, מבחירת הפריטים, הצבעוניות המעניינת, המטפחת בכיס המקטורן ועד הכובע, הכפפות, סידור השיער, המקטורן והמעיל המונח לא פעם בנונשלנטיות על הכתפיים, משוטטים בהנאה לאור השמש הקרה של ינואר הזוהרת על רקע שמיים כחולים. זו תפאורה מושלמת לסצנה האוטופית של גברים נאים בגילאים מגוונים המציגים מודעות למראה שלהם בתנוחות ״אקראיות״ המאפשרות לצלמים לתעד את הלוק.

אולי יש מי שירים גבה לנוכח החזיון האוטופי הזה אבל לטעמינו הנוף האנושי שבמרחב הציבורי הוא חלק חשוב מאסתטיקה ותרבות של מקום. ההיבט האקולוגי של צורת לבוש כזו בהחלט חשוב מפני שהשקעה בחומרי גלם איכותיים המיועדים להישאר במלתחה שנים רבות, לצד איכות הגזרה והעיצוב יוצרים חיבור ריגשי לבגד ומקטינים את התחלופה. חומרי גלם טבעיים כמו צמר, קשמיר, כותנה ומשי בסוף הדרך יתפרקו וישובו אל האדמה.

מלתחה גברית נראית לכאורה מוגבלת יחסית למלתחה הנשית. אך דוקא הקודים ומגבלת האפשרויות מספקים איכויות וניואנסים שאינם קיימים במלתחה הנשית העכשווית. שפע העיצובים לכל האיבזור הגברי משך את תשומת ליבנו. יצרני ממחטות לצד יצרני מקלות טיול, יצרני עניבות ופפיונים לצד יצרני כפפות, סריגים או מזוודות הציגו את מרכולתם. גם נרתיקי עור מהודרים המכילים אביזרים לעיצוב הצפורניים או לבקבוקי ויסקי שטוחים שמקומם בכיס הפנימי של המקטורן נחו על שולחנות התצוגה לצד גרביים מקשמיר או ממשי, שמשקפים את ההקפדה היתרה של לפחות חלק מהגברים על האיכות הגבוהה של כל פריטי הלבוש שלהם.