יפן, נובמבר 2024
הפשטות המאופקת והמסוגננת של הגנים היפנים מעניקה למבקר שלווה מדיטטיבית יחודית המרחיבה את התודעה. לכאורה פשטות אך ללא ספק כזו המושגת במאמץ רב. זו פשטות שאינה מסגירה את המורכבות של ההשקעה בטיפוח סיזיפי יום יומי  ובשימור של הגן, במיוחד בגנים היסטוריים. טיפוח הגנים מתקיים כל יום כל השנה ועובר מדור לדור במהלך מאות רבות של שנים.
באירופה אנו מתבוננים במבנים, כנסיות וארמונות שנבנו מאבן ושיש, חומרים בעלי עמידות ונצחיות אשר נותרו עדות דוממת להתפתחות ההיסטורית של האמנות והארכיטקטורה המערבית המודרנית.
אבל לדמיין את משמעות קיום גן היסטורי על מרכיביו השבריריים, אוסף מתוכנן של אלמנטים נבחרים כמו מים, סלעים, חצץ ובעיקר צמחים ועצים ירוקי עד, גם אזוב ושיחים מסוגננים שיוצרים יחד הרמוניה עתיקה ועכשוית חיה. זו הרמוניה החשופה לשמש לרוחות, למשקעים, הרמוניה נוקשה מתוכננת וממושטרת אך גם דינמית שמשתנה עם קרני אור הבוקר, בימים של עפיליים וגשומים או במהלך שינויי צבעי העלים בסתיו.

הפילוסופיה של עיצוב הגנים שייכת להסטוריה של העם היפני, ולפניו הסיני משם הגיעה ליפן תרבות הגנים הקדומה לפני כאלף חמש מאות שנים.
היפנים אימצו את הפילוסופיה של הגינון הסיני ושורשיה בדת השינטו והזן והוסיפו במהלך הדורת אלמנטים הנטועים בהיסטוריה היפנית, מגני ההנאה של ארמון השליטים. בעיר הבירה הקדומה נארה ואחריה קיוטו התפתחו גני האצולה וגני המדיטציה של המקדשים, גני התה שפרחו ב1300 או גני הטיילת שאמורים להתגלות במהלך טיול מעגלי בכיוון השעון סביב אגם עם נקודות תצפית מסוימות שנבחרו על ידי מתכנני הגן, להנאת המטייל. תכנון הגן הזה גם מאפשר מבט מרוחק אל עבר הנוף באופן שמרחיב את מימדי הגן מתמזג עם הצמחיה הסובבת אותו ללא הפרדה.
בתכנון הגנים יש בחירה סימבולית ומשטור קפדני של עצים, שהם אלמנטים חיים וטבעיים הנבחרים כמייצגים רעינות פילוסופיים שונים, כמו למשל עצי האורן ירוקי העד שמייצגים חיים ארוכים ומטופלים בזהירות ותוך תשומת לב רבה, ענפיהם נתמכים על ידי עמודי במבוק וקשורים בחבלים למניעה של קריסה במקרה של רוחות או עקב כובד משא השלג בחורף. נופי עצי האורן היחודיים המוכרים מציורים יפנים מושגים באמצעות גיזום ידני של מומחים באופן יחודי בטכניקת Niwaki, שניתן לתרגם כמו פיסול העץ להשגת מראה ציורי.

בגן היפני אין טבעיות אמיתית, כל פרט מתוכנן. גם ההתבוננות בגן היפני היא פרי תכנון של מעצבי הגן כמו למשל בגן הסלעים הקטן במימדים ryon-ji. הצופה מוזמן למדיטציה על מרפסת העץ מול נוף מינימליסטי מוקף בחומה, באוויר המלטף של יום סתיו נעים או לצליל הגשם ביום חורף קריר עם המבט אל נוף הגן מתוך מבנה המקדש ממוסגר על ידי חלונות העץ הכהים. הגן היפני בענינו הוא יצירת אמנות באמצעות הטבע, האמן יצר ״ציור״ ללא בד מכחול או צבעים.
גני גן עדן כמו לדוגמא גן byōdōin בעיירה uji נוצרו בהשראה סינית. הגן אי מלאכותי השוכן באגם ובו מקדש אליו מגעים בגשר עץ המסמל את הדרך לגן עדן (אולי רעיון השאוב מתרבות מערב). הסלעים והמים מייצגים את האלמנטים yin yang. סביב האגם ניתן לטייל במסלול המזמין התבוננות מנקודות תצפית שונות המגלות קומפוזיציות שונות ויחודיות, גם גני מקדש הזהב מכילים השפעה סינית ונוצרו ב1398 תקופה שבה יפן שבה ונפתחה להשפעות ודיאלוג תרבותי עם סין.
אנו מקדישות את הפוסט הזה לכל הגננים והעובדים הנאמנים שמטפחים , אוספים עלים, מגרפים, מטאטאים, מנכשים עשבים, מדללים מחטי אורן, מעצבים שיחים. כל יום בכל עונה בחורף ובקיץ במהלך דורות הם משמרים את יצירות הנוף הללו שהם ׳מוזיאונים' תחת כיפת השמיים אשר חלקם נכללים ברשימת אונסקו כאתרי מורשת תרבות עולמית.