יפן, נובמבר 2024.
הנוף האנושי ביפן אסתטי ויחודי לא פחות מנופי הגנים העתיקים או הארכיטקטורה המודרנית של הערים הסואנות. היפנים מודעים לחומרי גלם באופן שאולי כבר אבד בתרבות הלבוש המערבית. גם כאן ללא ספק ניכרת השפעת תאגידי האופנה המהירה ואיכות חומרי הגלם הירודה מהם הם עשויים, אבל התרבות והמסורות עדיין נוכחים. מעניין לחזות בנוכחות של בגדים מסורתיים במרחב הציבורי, בעיקר אולי בעיר קיוטו שמשמשת תפאורה מסורתית על מקדשייה וגניה ליפנים שמתהדרים בלבוש מסורתי. אם בביקורינו הקודם לפני שלושים ושש שנים ראינו מיעוט קטן של נשים מבוגרות לבושות בתלבושת יפנית היום זה הפך להיות טרנד בקרב צעירים שלובשים קימונו שעבר מדור לדור במשפחה או שוכרים קימונו באחד מבתי המסחר באיזורים העתיקים. ברובע גיון מציעים גם שירותי איפור וסידור השיער לכבוד התלבושת. כדי ללבוש קימונו דורשה תשומת לב, ידע, זמן. כאן לא ניכרת תופעת “זרקתי על עצמי משהו” (כתבנו על זה כאן). הלבוש כמו האכילה או שתיית התה קשורים לטקסים, מסורות שעוברות מדור לדור והרבה כבוד לעבר ולקרפט המקומי. לצד היופי שבתלבושות העתיקות, חומרי הגלם המיוחדים, דוגמאות האריגים המוקפדות והפרטים הקטנים כמו התיק או סיכות השיער, הלבוש הזה גם מגביל את מהירות ההליכה בכפכפי האצבע החלקלקים. יש בו הצהרה תרבותית, הקשורה לזהות אישית וגם אמירה על משמעות הזמן וחשיבות של האיטיות.

כמו בביקורינו הקודם בשנות השמונים גם היום ילדים יפניים הולכים לבית הספר בתלבושת אחידה מוקפדת ואיכותית. חצאית קפלים מצמר, חולצת אריג עם עניבה לילדים או סרט לילדות, מקטורן צמר. הילדים והנוער ממשיכים במסורת הזו שבהחלט משמשת בסיס לסגנון והבנה של לבוש עתידי.
מחוץ לשעות הלימודים הנערות לבושות בסגנון מעט בובותי הזכור לנו עוד משנות השמונים: חצאית קצרה בסגנון חצאית טניס גרביים עד הברך ונעלי בובה.

בסגנון הלבוש היפני העכשווי מצאנו הרבה שיק פשוט עם השפעה ספורטיבית. ראינו פאלטה של צבעים בסיסיים והשפעות של שנות השמונים בדוגמאת מכנסיים רחבים עם קפלונים ששבו כאן להיות טרנד, מקטורנים קצרים בסגנון מעלי אופנוענים או בסגנון גברי רחוקים מהגוף עם כתפיים מעט מוגבהות.
היפנים, אם אפשר להכליל, מודעים למשמעות הלבוש אולי באופן שזכור לנו מדורות קודמים או מצפייה בסרטים היסטוריים. הם מקפידים על פרטים, ומשתמשים עדיין בלבוש כשפה וכאמירה אישית.