ונציה, ספטמבר 2024
הגענו לונציה באחד השבועות האחרונים של הביאנלה הבינלאומית לאומנות שמתקיימת מדי שנתיים בעיר. שמחנו להזדמנות לבקר ולשתף אתכן ברשמינו. הביאנלה הצעירה נותנת מקום חשוב ומכובד ליוצרים להציג יצירות איכותיות שנוצרו בסדרות בודדות בעבודות יד ובתהליכים איטיים, והן מוצגות יחד במבנים ובגנים של האי היפיפה סאן ג׳ורג׳יו (כתבנו עליו כאן).

האי הקטן נשקף ממרחק לא רב מרציפי פיאצה סן מרקו. הוא יצירה ארכיטקטונית המשלבת גנים בסגנון איטלקי יחד עם מבנים ביניהם הבזיליקה סאן ג׳יורג׳יו מאג׳ורה, שתוכננה על ידי אנדראה פאלדיו, מבנים של מנזר לשעבר וגם אמפיטאתרון ירוק, בריכת שחייה עוד.

הביאנלה מציינת השנה את המהדורה השלישית להיוסדה תחת הכותרת The Journey Of Life. הארגון שמאחורי הביאנלה נקרא הומו פאבר, ומטרתו לקדם יוצרים ארטיזנים צעירים. שם הארגון מהדהד את הביטוי הלטיני, על האדם היוצר את גורלו, ואולי זו הזמנה לחזור ולחשוב על גורלו של האדם דרך היצירה הארטיזנית. יצירות מרשימות של ארטיזנים מרחבי העולם מוצגות במסלול המתפתל בין המבנים כאשר החללים מעוצבים בהידהוד לנושאים המוצגים. שלא כמו חלל תצוגה מקובל ׳קוביה לבנה׳ ונייטרלית גם לקירות לשטיחים ולריהוט יש נוכחות, כמו לגנים, בריכת השחייה, במסלול המבקש לסמל מסע אנושי מילדות ועד סיום החיים.

בעידן הסופר מהיר הנוכחי, כאשר הטכנולוגיה תופסת יותר ויותר נוכחות בחיים של כולנו, מרובוטים, ועד מדפסות שלושה מימדים ואינטלגנציה מלאכותית, אנחנו רואים כניעה כמעט מוחלטת למסכים ולשליטת עודף המידע על הזמן שלנו. לכן יוזמה כזו הנותנת ביטוי לעבודת היד, לידע האנושי שעבר מדור לדור, ליצור האיטי, לשימור והמשכיות של מסורות עתיקות בביצוע עכשווי, מעוררת השראה. התערוכה מעודדת צעירים לפנות לעולם הארטיזאני, בגישה חדשנית שנראתה בלתי נתפשת לפני שניים שלושה עשורים כאשר העולם ״נחטף״ על ידי הפלסטיק וה״פאסט”, מפאסט פוד ועד פאסט פאשן. האופוריה הזו מעט נסדקה היום ויש תובנה ברורה שאנו משלמים מחיר אקולוגי ואישי מאד משמעותי בעודף היצור הזול, בשימוש עודף במשאבים וביצור אשפה ופסולת של חומרים שאינם מתמחזרים ומתכלים.

כאן בביאנלה ניתן להתרשם מהביצוע המרשים של רעיונות יצירתיים בחומרים טבעיים כמו זכוכית, עבודות קליעה בקש, עץ, קרמיקה, פורצלן, ומקום נרחב מוקדש לטקסטיל: רקמה, אריגה, מייצבי אריגים, ומייצב האופנה המרשים בבריכת השחייה החשוכה בה הוצבו בובות תצוגה בדמות הזמרת האפרו צרפתייה האופנתית גרייס ג׳ונס, אייקון תרבות של שנות השמונים לבושה בשמלות סריג של מעצב/אמן האופנה אזדיין אלייה, וצלליתן המוארת בדרמתיות משתקפת במי הבריכה.